אחד ממחוללי השינוי במעמדה של השפה העברית, מלשון קודש ללשון מדוברת, וממחדשי מילים רבות שלא היו קיימות עד אז בעברית.

יליד ליטא, בצעירותו קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבה, ובבגרותו הושפע מן ההשכלה העברית ברוסיה. עלה לארץ ישראל בשנת 1881, ויחד עם רעייתו דבורה הקימו את הבית דובר עברית הראשון, ודאגו שבביתם ידברו עברית בלבד, וכך אף יגַדלו את ילדיהם.
בן יהודה נתקל בבוז ובהתנגדות בעיקר מצד חרדים בני היישוב הישן, שראו בדיבור עברי בחיי היום-יום חילול שפת הקודש. בין מפעליו לביסוס מעמדה של העברית: הקמת החברה "תחיית ישראל" יחד עם יחיאל מיכל פינס, הוצאה לאור של העיתון העברי "הצבי", הקמת החברה "שפה ברורה" (עם עוד חברים) שהייתה המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון באותה תקופה, כתיבת ספרי לימוד בעברית. כמו כן חיבור המילון של הלשון העברית הישנה והחדשה. בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית ובהן: עיתון, רכבת, טקס, גלידה, בובה.
על פי תפיסתו, הלאומיות כוללת שלושה דברים: ארץ, שפה לאומית, והשכלה לאומית.

קראו עוד על אליעזר בן יהודה:
הילד העברי הראשון 
אליעזר בן יהודה (1858-1922)  
אליעזר בן יהודה
הלשון החדשה מתעוררת