חוזה מדינת ישראל, מייסד הציונות כתנועה מדינית.

נולד למשפחה יהודית אמידה בבודפשט שבקיסרות אוסטרו-הונגריה, וכשהיה בן 18 עברה המשפחה לווינה. קיבל השכלה גרמנית, ולמד משפטים באוניברסיטה של וינה. עסק גם בכתיבה והועסק כעיתונאי בעיתון האוסטרי הליברלי "נויה פראיה פרסה" (עיתונות חופשית חדשה), ומ- 1891 שימש ככתב העיתון בפריס.
כמשכיל יהודי האמין שמצוקת היהודים תיפתר אם היהודים יתבוללו בעמים שבקרבם הם יושבים. אולם עקב היתקלויות בגילויי אנטישמיות באוסטריה, גרמניה וצרפת, הבין כי גם האמנציפציה אינה הפיתרון לבעיית היהודים.
את רעיונותיו העלה הרצל בספרו "מדינת היהודים" ובו טען שהאנטישמיות שוררת ותמשיך לשרור בכל מקום שבו חיה קבוצה גדולה של יהודים. הבעיה של היהודים היא בעיה לאומית, וככזו היא מחייבת פתרון מדיני – מדינה ריבונית לעם היהודי. לדעת הרצל דרוש לשם כך שמנהיגי העולם יתנו ליהודים צ'רטר (זיכיון) פומבי וגלוי להתיישבות יהודים בארץ ישראל. הרצל הדגיש כי ללא הסכמת המעצמות לא ייתכן פתרון לבעיית העם היהודי. בספר אחר שכתב, "אַלטנוֹילַנד", תיאר איך תֵיראה הארץ כעבור חמישים שנה. כדי לממש את רעיונותיו ניהל הרצל פעילות דיפלומטית ענֵפה ואף הביא לדיון בקונגרס השישי שהתכנס ב-1903 את תוכנית אוגנדה. הרצל נפטר לאחר הקונגרס השישי – קונגרס אוגנדה, בשנת 1904, בגיל 44. בשנת 1949 הובא ארונו לירושלים והוא נטמן בהר הרצל.

קראו עוד בנושא:
בנימין זאב הרצל (1904-1860) – חוזה המדינה
הקונגרס הציוני הראשון 
בנימין זאב (תיאודור) הרצל   
צוואתו של בנימין זאב הרצל - והבאתו לקבורה בישראל