|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > יחסי ישראל תפוצותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > מדינת ישראל והעולם היהודי |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
תמיכתם הכספית והפוליטית של יהודי התפוצות מילאה תפקיד חשוב במלחמת העצמאות, בקליטת עלייה בשנותיה הראשונות של המדינה, ובאתגרים שעמדו לפני מדינת ישראל - והיא חלק בלתי נפרד מן המשאבים של המדינה מאז ועד היום. התמיכה של יהודי התפוצות במדינת ישראל יצרה צורך בהקמת גופים וארגונים, וכתוצאה מכך - חיזקה את הזהות היהודית בקרב מי שהיו חברים בהם, ועודדה את הפעילות הקהילתית שלהם. כמה מהארגונים משותפים למדינת ישראל וליהודי התפוצות, כמו הסוכנות היהודית וקרן היסוד ומעמדם אף מעוגן בחוקי הכנסת, וחלקם ארגונים אמריקניים. לכל ארגון יש מערך של יוזמות, פעילויות ותקציבים משלו, אולם הם אינם פועלים במנותק זה מזה, וכאשר חלים שינויים באחד מהם - הם משפיעים גם על יתר הארגונים ועל המערך הממסדי כולו.
א. ההסתדרות הציונית העולמית - נוסדה בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 והתפתחה לגוף שעיצב את דרכי המאבק להקמת מדינה יהודית. לאחר שקמה המדינה הוגדרו מחדש בחוק ב-1952 מטרותיה של ההסתדרות הציונית העולמית. מאז היא מתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי בתפוצות. עם זאת, ניכרת בחוק אי בהירות בנוגע למידת מעורבותם של מנהיגים יהודים בתפוצות בענייני המדינה. בתחילת המאה ה-21 יש רבים הסבורים כי ההסתדרות הציונית העולמית היא ארגון מיותר, שאין לו השפעה של ממש על העם היהודי. ב. הסוכנות היהודית המורחבת - החלה לפעול ב- 1929. היא הגוף המבצע את החלטותיה של ההסתדרות הציונית העולמית. ישבו בה גם נציגי יהודים שלא הזדהו עם הציונות. ב-1971 היא אורגנה מחדש כגוף אחד, כלל-יהודי, שמדינת ישראל היא מרכז עיסוקו. הסוכנות תומכת בצעירים יהודים ברחבי העולם, במועמדים לעלייה, בעולים חדשים בארץ, באוכלוסיות מצוקה בישראל (ילדים בסיכון, משפחות חד-הוריות, תושבים בשכונות מצוקה ואזורי פיתוח), בתנועות נוער בישראל ובחו"ל ועוד. ממשלת ישראל והסוכנות היהודית חתמו על אמנה המציגה כמה עניינים: מעמדה המיוחד של הסוכנות כלפי הממשלה; ההכרה של ממשלת ישראל בסמכות הסוכנות לפתח וליישב את המדינה, לקלוט עולים מהתפוצות ולתאם בין הפעילויות של ארגונים ומוסדות יהודיים שונים בישראל הפעילים בתחומים אלו. עם זאת, לעתים אין תיאום בין פעולותיה של ממשלת ישראל לפעולותיה של הסוכנות היהודית, ושוררת מתיחות ביחסים ביניהם. ג. קרן היסוד - ארגון שריכז את כל הגופים שאספו תרומות לבניין ארץ ישראל בכל רחבי העולם היהודי מלבד ארצות הברית. הקרן נוסדה בלונדון בשנת 1920 ועד להקמת המדינה הייתה המקור למימון העלייה, הקליטה, הביטחון וההתיישבות. לאחר הקמת המדינה מעמדה הוסדר ב"חוק קרן היסוד תשט"ז – 1956". כספי קרן היסוד מופנים לכמה אפיקים עיקריים: פרויקטים לשעת חירום כגון סיוע ליישובים בקו עימות, פיתוח חברתי-קהילתי ופיתוח הפריפריה, וחינוך יהודי-ציוני. בנוסף, מפעילה קרן היסוד משלחות הזדהות ותמיכה של יהודים מהתפוצות עם ישראל ויוזמת מפגשים בין נשים יהודיות מרחבי העולם.
א. הוועד היהודי-האמריקני השלּוחה הישראלית של הוועד היהודי-האמריקני הוקמה ב-1961 וביטאה את רצון הקהילה היהודית בארצות הברית לקיים קשרים עם מדינת ישראל. מאז פועל הוועד להעמקת הקשרים בין ישראל לתפוצה באמצעות תכניות חינוך, אירוח משלחות אמריקניות בישראל, ומפגשי היכרות בין ישראלים ליהודים בארצות הברית. הוועד היהודי-האמריקני פועל גם בנושאים המעסיקים את החברה האמריקנית כולה כמו מלחמה בגזענות ושמירה על זכויות האזרח. ב. הקונגרס היהודי-האמריקני ג. הג'וינט מאז, הג'וינט הוא כתובת לכל קהילה יהודית הנמצאת תחת איּום. כך למשל, סייע הג'וינט להעלות כ-15 אלף יהודים מאתיופיה ב"מבצע שלמה". פעילות חשובה נוספת של הג'וינט הייתה חידוש החיים של הקהילות היהודיות בתפוצות, בעיקר בחבר המדינות. הג'וינט מושיט עזרה גם לשירותים החברתיים בישראל ולאוכלוסיות החלשות - ילדים במצוקה, עולים חדשים, זקנים ונכים. על כך הוענק לו בשנת תשס"ז (2007) "פרס ישראל" על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. ד. המגבית היהודית המאוחדת ה. איחוד הקהילות היהודיות
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |