|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > ילדים בשואה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מנהלת בית הספר, העלמה לקונט, ידעה שאנחנו יהודיות. היא הציגה אותנו לפי הילדים בבית הספר ואמרה: "אתם רואים, ילדים, הקריקטורות שאנחנו רואים על הקירות שהיהודים מצוירים בהן עם אף גדול ובטן שמנה, מטעות. הביטו בילדות האלה; הן דומות לכם, הן בדיוק כמוכם. לכן אם נראה שוטרים נכנסים לחצר בית הספר, עלינו לעזור להן להינצל." יום אחד, כשהגיעו חיילים לחצר בית הספר, כל הילדים הושיטו לנו יד וסייעו לנו להינצל.
לקטעים נוספים מהספר: הרחק בקצה העולם יש לי אמא: רוזה קלרה (פריט זה) הרחק בקצה העולם יש לי אמא: לואיז הרחק בקצה העולם יש לי אמא: ליליאן הרחק בקצה העולם יש לי אמא: מרגו הרחק בקצה העולם יש לי אמא: מוניק הרחק בקצה העולם יש לי אמא: מריון הרחק בקצה העולם יש לי אמא: רוזט
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |