הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עונות, חגים וימי זיכרון > חנוכה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי



תקציר
המידע בדף זה עוסק בחג החנוכה תוך התמקדות במאבק בין היהודים ליוונים.



חג החנוכה : המאבק בין היהודים ליוונים
מחברת: מתיה קם



 

רקע היסטורי


כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפני הספירה מציין את ראשיתה של התקופה ההלניסטית (היוונית) בארץ ישראל. לאחר מות אלכסנדר מוקדון החלו מלחמות ומאבקים בין המועמדים לירושה, והממלכה המקדונית התפוררה. בארץ ישראל ובסביבתה שלטו שתי ממלכות יווניות: בית סֶלֶוּקוֹס בצפון (סוריה, בבל) ובית תַלְמַי בדרום (מצרים). ארץ ישראל עברה לשלטון בית תַלְמַי למשך מאה 100 שנים – משנת 301 ועד שנת 200 לפני הספירה. במשך 100 שנים אלה כיבד בית תַלְמַי את האוטונומיה של יהודה ואת שלטונה הבלעדי של הדת היהודית ביהודה, כפי שהיה קיים מימי שלטונה של מלכות פרס.
בשנת 200 לפני הספירה כבש אנטיוכוס השלישי את ארץ ישראל, והיא עברה לשלטון בית סֶלֶוּקוֹס. אנטיוכוס השלישי המשיך אמנם את מדיניות בית תַלְמַי ואישר את זכויות היהודים, אך בימי יורשו, אנטיוכוס אפיפנס, השתנה המצב לרעה.



 

אנטיוכוס אפיפנס וראשית המאבק בין היהודים ליוונים


המאבק בין היהודים ליוונים התרחש בימי שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס, שחרג מן המדיניות של קודמיו ופגע בזכויות היהודים לקיים את דתם ואת אמונתם. מאבק שה היה בראש ובראשונה מאבק דתי ותרבותי: מאבק למען חופש הדת ואורח החיים היהודי - ולא מאבק לעצמאות מדינית. בימי אנטיוכוס אפיפנס חל שינוי מהפכני בצביונה של ירושלים: על הר הבית נבנה גימנסיון, שבו עסקו צעירים באימונים גופניים ובמשחקי ספורט בעירום. בפקודת אנטיוכוס הפכה ירושלים לעיר יוונית בשם אנטיוכיה, והיא קיבלה מעמד וחוקה של עיר יוונית (ולא יהודית). אנטיוכוס השתלט על בית המקדש, בזז את אוצרותיו והפך אותו למקום פולחן לאל היווני זאוס. בשנת 167 גזר גזירות קשות על היהודים: אסר עליהם לקיים את דתם וחייב אותם להקריב קןרבנות לָאֱלִילִים. משגיחים מיוחדים הקפידו על מילוי הגזירות, ועונש מוות הוטל על כל יהודי שהפר אותן. על-פי ספר מקבים א, יהודים רבים ויתרו על קיום היהדות ואף השתתפו בפולחן האלילי. אך היו גם רבים אחרים שסירבו לוותר על דתם ועל אמונתם – והעדיפו למות.



 

אל אחד – ואלים רבים


הדת היהודית, המאמינה באל אחד, אוסרת על פולחן אלילים – על עבודה זרה – כמו שנאמר בספר שמות בעשרת הדיברות: "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". איסור זה הוא אחד משלושת האיסורים החמורים ביותר ביהדות, הכוללים: שפיכות דמים (רצח), גילוי עריות ועבודה זרה (עבודת אלילים).
גזירות אנטיוכוס אפיפנס – לא זו בלבד שאסרו על היהודים לקיים את הדת היהודית, אלא חייבו אותם לקחת חלק בפולחן האלילי ולהקריב קורבנות לאלים, בניגוד לעיקרי האמונה היהודית.



 

מרד החשמונאים


הגזירות והרדיפות של אנטיוכוס אפיפינס העמידו בסכנה את המשך קיומה של האומה היהודית בארץ ישראל, והיו חסרות תקדים בתולדות ישראל. כבר בשנות שלטונו הראשונות של אנטיוכוס אפיפנס היו גילויים של התנגדות מזוינת מצד היהודים, אך אלה דוכאו ביד קשה. ואז, בשנת 167 לפני הספירה, פרץ המרד בעיר מודיעין, בהנהגתו של מתתיהו החשמונאי. על-פי המסופר בספר מקבים א, הגיעו לעיר שליחי המלך כדי לאלץ את יהודי העיר להקריב קורבנות לאלים. מתתיהו סירב למלא את הפקודה, ואף הרג יהודי שניגש למזבח כדי להקריב קרבן. אחר כך הרג מתתיהו את שליח המלך – וברח עם בניו להרים.



תיאור המרד בספר מקבים א
"ויבואו אנשי המלך… למודיעין העיר לזבוח…
וידברו אל מתתיהו לאמור: ראש וגדול ונכבד אתה בעיר הזאת…
עתה קרב (=תתקרב) ראשון ועשה מצוות המלך [אנטיוכוס]
כאשר עשו כל העמים…
ויען מתתיהו ויאמר בקול גדול:
אם כל העמים… שומעים לו (=למלך) ויסורו כל איש מעבודת (=מאמונת) אבותיו…
אני ובני נלך בברית אבותינו. חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות…
וכאשר כילה לדבר את הדברים האלה –
קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה (=על המזבח לאלילים) אשר במודיעין
על פי פקודת המלך.
ראה זאת מתתיהו ויקנא [לה']… וישחטהו (=את היהודי) על הבמה.
ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא, ואת הבמה הרס…
אחרי כן קרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור: כל המקנא לתורה… ילך אחרי.
וינוסו הוא ובניו אל ההרים, ויעזבו כל אשר להם בעיר…"

ספר מקבים א, על פי מהדורת כהנא, פרק ב פס' טו-כח.



ביבליוגרפיה:
כותר: חג החנוכה : המאבק בין היהודים ליוונים
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שאול וכשטוק
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית