הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > ציונות > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > מפלגות ופוליטיקהעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > מחתרות וכוחות המגןעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > מפלגות ופוליטיקהעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > מחתרות וכוחות המגן
הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני. המרכז לתכנים ותקשוב


תקציר
מידע על ולדימיר (זאב) ז'בוטינסקי (1880-1940), שהיה חייל, נואם, סופר ומשורר, וכן היה מעורב בפעילות ציונית (מייסד 'הלגיון היהודי', עמד בראש תנועת הנוער בית"ר, היה המפקד העליון של האצ"ל ועוד).



ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב)
מחבר: הסוכנות היהודית


ולדימיר ז'בוטינסקי היה חייל, נואם, סופר ומשורר, מייסד 'הלגיון היהודי' והמפקד העליון של האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי). הוא שימש השראה לאלפים רבים של ציונים צעירים בעולם בכלל ובאירופה בפרט. נאומיו המזהירים ברוסית, עברית, גרמנית, יידיש וצרפתית, היוו לעיתים קרובות את נקודת השיא בועידות ציוניות ברחבי העולם.

ז'בוטינסקי נולד למשפחה מהמעמד הבינוני באודסה. בשנת 1903 בעקבות הפוגרום ביהודי קישינב, חזר לאודסה ממסעותיו באירופה כדי לארגן יחידות יהודיות להגנה עצמית כנגד הפוגרומים. מכאן ואילך גברה מעורבותו בפעילות הציונית, כשהוא מטיף ליישוב ארץ-ישראל ופעיל בנושאים מדיניים וחינוכיים בגולה.

במסגרת התנועה הציונית העולמית, פעל ז'בוטינסקי להשגת תמיכת הממלכה העותומנית לטובת הרעיון הציוני. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לחזית ככתב צבאי מטעם עיתון מוסקבאי. בהיותו באלכסנדריה עם יוסף טרומפלדור, יזם את הקמת 'הגדוד העברי הראשון', שהיה לגיון יהודי שפעל במסגרת הצבא הבריטי. יחד עם הגדוד, ז'בוטינסקי היה ראשון לחצות את הירדן במערכה לשחרור א"י מהשלטון התורכי. על כך קיבל מהצבא הבריטי עיטור כבוד (ראה ספרו 'מגילת הגדוד', 1945). בתום המלחמה ולמרות המחאה הציונית פורק 'הגדוד העברי'.

בפסח 1920 עמד ז'בוטינסקי בראש הגנת ירושלים בפני פרעות הערבים ונדון על כך ע"י הבריטים ל- 15 שנות עבודת פרך. בעקבות הסערה שחולל פסק הדין קיבל חנינה ושוחרר מהכלא בעכו.

החל משנת 1921 כיהן ז'בוטינסקי כחבר ההנהלה הציונית והיה ממייסדי 'קרן היסוד'. בשנת 1925, בעקבות מחלוקת עם התנועה הציונית בנוגע לתפקיד הבריטים בפלסטינה, התפטר מהנהלת התנועה. הוא קרא ליתר מיליטנטיות ולעידוד הגירה המונית של יהודים לארץ-ישראל. עקב חוסר ההסכמה בינו לבין דוד בן-גוריון ובעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הקים ז'בוטינסקי את הצה"ר (ברית הציונים הרביזיוניסטים) שדגלה בהקמת מדינה עברית בארץ-ישראל לאלתר. החל משנת 1923 עמד גם בראש תנועת הנוער בית"ר (ברית יוסף טרומפלדור), שקמה במטרה לחנך את הנוער ברוח לאומית וצבאית.

בשנת 1935 פרש ז'בוטינסקי מההסתדרות הציונית, מאחר שזו סירבה להגדיר את הקמת מדינה יהודית בא"י כמטרתה המוצהרת. הוא ייסד את הצ"ח (ההסתדרות הציונית החדשה) ובשנת 1937 קיבל על עצמו גם את הפיקוד על האצ"ל - הזרוע הצבאית של הארגון. שלושת הגופים שבראשם עמד - הצ"ח, בית"ר והאצ"ל פעלו יחד להעלאה בלתי לגאלית של רבבות מעפילים מאירופה לארץ-ישראל במסגרת עליית 'אף-על-פי'.

בין השנים 1928-1929 חי ז'בוטינסקי בארץ-ישראל, שימש כעורך העיתון 'דואר היום' וניהל פעילות מדינית ענפה. כשיצא בשנת 1929 לסדרת הרצאות בחו"ל, סירבו השלטונות הבריטים לאפשר לו לשוב ארצה. מאז ועד סוף ימיו הוא חי בגולה.

בשנת 1940, בעת ביקור בארה"ב, נפטר ז'בוטינסקי מהתקף לב. בצוואתו ביקש להיקבר בא"י רק לאחר שתקום בה מדינה יהודית. בקשתו כובדה ובשנת 1964 הובאו עצמותיו לקבורה בהר הרצל בירושלים.

במקביל לעבודתו המדינית כתב ז'בוטינסקי שירה, מחזות, מאמרים ורומנים - ביניהם 'מגילת הגדוד', 'חמשתם' ורומן המופת 'שמשון'. כמו כן תרגם לעברית ממבחר הספרות העולמית ותרגומו ל'תופת' של דנטה נחשב ליצירת מופת.


על אנשי מעש נוספים:
ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב) (1880-1944)
לאון (יהודה לייב) פינסקר : חלוץ ציוני (1821-1891)
אחד העם (1856-1927)
חיים לסקוב (1919-1983)
יוסף ויתקין (1876-1912)
שולמית אלוני (1928-)
אלכסנדר זייד (1886-1938)
יצחק טבנקין (1887-1971)
יגאל ידין (1917-1984)
ישראל שוחט (1886-1961)
מקס נורדאו (1849-1923)

ביבליוגרפיה:
כותר: ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב)
מחבר: הסוכנות היהודית
שם  האתר: הסוכנות היהודית לארץ ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני
בעלי זכויות : הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני. המרכז לתכנים ותקשוב
הוצאה לאור: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל. המחלקה לחינוך יהודי ציוני. המרכז לתכנים ותקשוב
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית