הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
על מכשירים ועזרים רפואיים ובדיקות רפואיות - על האנדוסקופיה, על המסכת (סטתוסקופ), על האולטרסאונד, על בדיקת גיל העצמות, על משטח גרון, על סי. טי. (סריקה ממוחשבת), על בדיקת דם, על אם. אר. אי. (הדמיה בעזרת תהודה מגנטית), על צילום רנטגן ועל סוגי מיקרוסקופים.



בדיקות רפואיות ומכשירים רפואיים
מחברות: ד"ר סמדר רייספלד; ד"ר רחל מינץ; ד"ר יעל קשתן



אנדוסקופיה


האנדוסקופיה היא שיטה המאפשרת להתבונן אל תוך הגוף. בשיטה זו מחדירים צינור גמיש דרך אחד מפתחי הגוף. צינור זה מכיל סיבים אופטיים, העשויים מחומר דמוי מראה.
הסיבים אלה מחזירים אור, ובזכות תכונה זו, כשמחברים אותם למקור אור מבחוץ, ניתן לראות את מה שקורה בפנים.
בשיטה זו ניתן לראות מה מתרחש בצינורות ובאיברים חלולים בגופנו, כגון: צינור העיכול והקיבה, דרכי האוויר בריאות, צינורות השתן ושלפוחית השתן.
האנדוסקופיה מאפשרת לגלות גידולים סרטניים בשלבים מוקדמים, כשעוד ניתן להוציאם בניתוח ולהציל את חיי החולים.
בזכות האנדוסקופ מגלים בריאות של ילדים קטנים גופים זרים, שנשאפו פנימה, וגם כיבים ודלקות במערכת העיכול.



צילום חזה


צילום חזה הוא בדיקת הרנטגן הנפוצה ביותר.
בעזרת צילום החזה מאבחנים דלקת ריאות, גוף זר שחדר לריאות, גידולים ובעיות נוספות.

כיצד פועל מכשיר הרנטגן?
כאשר קרני אור פוגעות בחפץ הן מטילות צל. כך גם קרני הרנטגן. אבל קרני רנטגן, שלא כמו קרני האור, חודרות לתוך גופנו, והצל שהן מטילות הוא של איברי גופנו הפנימיים.

מהו צילום רנטגן?
בצילום רנטגן הקרניים עוברות בקלות דרך הרקמות הרכות בתוך הגוף (עור, שומן, שרירים, דם), הן יוצאות מהגוף ופוגעות בלוח צילום (פילם), שנמצא קרוב מאוד לגוף.
המקום, שבו פגעו הקרניים בלוח הצילום, משחיר. רקמות קשות, כמו העצם, עוצרות את הקרניים ומונעות מהן להגיע אל לוח הצילום. זאת הסיבה שרואים על הלוח צל לבן בצורת העצם. רקמות שונות נצבעות בגוונים שונים של אפור, לפי מידת יכולתן להעביר את הקרניים או לעצור אותן.

למה משתמשים בצילום רנטגן?
צילום הרנטגן מגלה לנו את מה שקורה בתוך הגוף. למשל: שבר בעצם, שבר או גידול בגולגולת, דלקת ריאות, ואפילו חורים זעירים בשן או גוש סרטני בשד בשלביו המוקדמים.



מַסְכֵּת (סְטֶתוֹסְקוֹפּ)


המסכת הוא למעשה האוזן הארוכה של הרופאים. במקום להניח את האוזן על החזה של החולה, הרופאים מניחים את המסכת על החזה ומקשיבים.

מה הרופאים שומעים בעזרת המסכת?
הם שומעים את קולות הנשימה, הנוצרים על-ידי תנועת האוויר בריאות. כאשר יש בעיה, כמו אסטמה או דלקת ריאות, נשמעים קולות חרחור וצפצוף.
בעזרת המסכת הם שומעים גם את קולות הלב, את זרימת הדם בכלי-הדם ואת התכווצויות הקיבה והמעיים.



אולטרה-סאונד


שמעתם פעם את קולכם חוזר אליכם כהד בחדר ריק או במערה גדולה? גלי הקול, היוצאים מפינו, פוגעים בדופנות הקירות, חוזרים אלינו, ואנו שומעים אותם כהד. זהו בדיוק עקרון הפעולה של האולטרה-סאונד. המכשיר משדר גלי קול אל האיבר הנבדק, והם פוגעים בדפנות שלו. חלק מהגלים חוזר למכשיר, נהפך לאותות חשמליים ומעובד לתמונה.
אוזננו אינה מסוגלת לקלוט את גלי הקול הללו, משום שהם גלים על-קוליים (זהו פירוש המילה אולטרה-סאונד).
גלים אלה הם בעלי תדירות שהיא מעל לזו שאנו שומעים. עצמתם של הגלים נמוכה, ולכן הבדיקה אינה מזיקה כלל, גם לא לעובר קטנטן ושברירי.
במהלך ההיריון האולטרה-סאונד מסייע לעקוב אחרי התפתחותו של העובר ולבדוק את תקינות איבריו, את מיקומו ברחם ועוד.



בדיקת גיל העצמות


גיל העצמות מאפשר לנו לדעת עד כמה אנו צפויים להמשיך ולגדול.

איך יודעים את זה?
הדבר תלוי בכמות הסחוס שישנה עדיין בצוואר העצם - האזור הסמוך לקצה העצם. כאשר הכמות גדולה, סימן שאנחנו עתידים לגדול הרבה. מעט סחוס - פירושו, שכמעט גמרנו לגדול.
כשאומרים שגיל העצמות של ילדה בת 14 מתאים לילדה בת 16, הכוונה היא שרוב הסחוס כבר נעלם, ושהעצמות לא יגדלו עוד.
לעומת זאת, כאשר גיל העצמות של ילד בן 13 מתאים לילד בן 10, הרי שגם אם היום קוראים לו "קטנצ'יק", יש סיכוי גדול שהוא עוד יגבה.



משטח גרון


הרופא מסתכל בגרון הכואב בעזרת מקל עץ שטוח... אם הוא רואה בגרון נקודות לבנות, הוא חושד שחיידקים גורמי מחלה הם האחראים לכאב.
איך מזהים את החיידקים האלה, כדי למצוא את התרופה שתשמיד אותם?
כדי לזהות את החיידקים הרופא עורך משטח גרון: הוא מחטט בעזרת מקל נקי בגרון ולוקח דגימה מהנקודות הלבנות.
את החיידקים המצויים בדגימה, מגדלים במעבדה בתרבית, מזהים אותם ובודקים איזו תרופה עשויה להשמידם.



בדיקת דם


איך עושים בדיקת דם?
בהתחלה כורכים רצועת גומי רכה מסביב לזרוע שלנו, כדי לחסום את זרימת הדם בוורידים. כך הם בולטים ואפשר לראות אותם בקלות. אחר-כך מחטאים את האזור בעזרת צמר-גפן ספוג באלכוהול. מחדירים לווריד את מחט המזרק, מתירים את רצועת הגומי ושואבים מעט דם לתוך המזרק. מיד לאחר הוצאת המחט מצמידים למקום צמר-גפן, ומבקשים מאתנו לקפל את היד, כדי לעצור את זרימת הדם.

לשם מה עושים בדיקת דם?
טיפת דם מכילה עולם ומלואו. תאים, מים ועוד חומרים חשובים מסתובבים בדם, ומגלים לנו דברים רבים על מצבו של הגוף.

מה בודקים בבדיקת דם?
בבדיקת דם אפשר לערוך ספירת דם ולגלות את כמות תאי-הדם האדומים. (ירידה במספר תאי-הדם האדומים פוגעת באספקת החמצן לתאי הגוף ויכולה לגרום לחולשה וסחרחורת.)

תאי-דם לבנים - הכמות של התאים האלה בדם יכולה להצביע על זיהומים בגופנו: כאשר אנו מותקפים על-ידי חיידקים, מספרם של התאים הלבנים עולה.

מדידת הכמות של חומרים שונים בדם נותנת לנו מידע על תפקוד המערכות השונות בגופנו. דוגמה: עודף הסוכר גלוקוז בדם מעיד על מחלת הסוכרת.

בנוזל הדם מצויים גם נוגדנים (החומרים המזהים את גורמי המחלה שחדרו לגופנו, ומשתתפים בחיסולם). לפעמים קשה לגלות את הנגיף שפלש לגוף, ואז בודקים האם יש בדם נוגדנים נגדו. אם, למשל, כמות גדולה של נוגדנים נגד נגיף הצהבת נמצאת בדם, סימן הוא שחלינו בצהבת.



סי. טי. - סריקה ממוחשבת


הסריקה הממוחשבת היא שכלול של צילום הרֶנְטְגֶן. בצילום רנטגן רגיל קרני הרנטגן נשלחות אל האיבר הנבדק מכיוון אחד בלבד, ואילו בסריקה הממוחשבת הקרניים נשלחות אל האיבר ממספר כיוונים. הקרניים סורקות את האיבר, שכבה אחרי שכבה, ונתוני הסריקה מועברים למחשב.

מה הם הנתונים שהמחשב מקבל בסריקה של האיבר?
הנתונים האלה מראים אילו קרניים עברו דרך האיבר, ואילו נעצרו בתוכו.
בעזרת הנתונים שהמחשב מקבל, הוא מפענח כיצד הרקמה נראית. המחשב עובד ממש כמו בלש, המנסה לנחש לפי העקבות שמצא, מי או מה יצר אותן. תמונת הרקמה מוקרנת על צג המחשב, שכבה אחר שכבה, והמחשב מאפשר "לשחק" בתמונות, "לסובב" את האיבר ולבדוק אותו מזוויות שונות.


אם. אר. איי. – הדמיה בעזרת תהודה מגנטית


מכשיר אם.אר.איי. מראה בפירוט את המתרחש בכל רקמה בגופנו.

איך זה קורה?
מכשיר זה מנצל את הימצאותם של אטומי מימן בגוף. הוא מפעיל על הגוף שדה מגנטי חזק ביותר. כתוצאה מכך גרעיני האטומים מסתדרים בשורה. מפעם לפעם גלי רדיו נשלחים אל הגוף ומזיזים את האטומים מהשורה. כשגלי הרדיו נפסקים, האטומים חוזרים אל השורה מיד ופולטים אותות. מכל רקמה הם פולטים אותות אחרים, בהתאם לאטומי המימן שבה.

האותות מתורגמים על-ידי המחשב לתמונה מדויקת ביותר, והיא מוקרנת על הצג, שכבה אחר שכבה.



צילום רנטגן


מה קורה כאשר קרני אור פוגעות בחפץ? הן מטילות צל. כך גם קרני הרנטגן. אבל קרני רנטגן, שלא כמו קרני האור, חודרות לתוך גופנו, והצל שהן מטילות הוא של איברי גופנו הפנימיים.

מהו צילום רנטגן?
בצילום רנטגן הקרניים עוברות בקלות דרך הרקמות הרכות בתוך הגוף (עור, שומן, שרירים, דם), הן יוצאות מהגוף ופוגעות בלוח צילום (פילם), שנמצא קרוב מאוד לגוף.
המקום, שבו פגעו הקרניים בלוח הצילום, משחיר. רקמות קשות, כמו העצם, עוצרות את הקרניים ומונעות מהן להגיע אל לוח הצילום. זאת הסיבה שרואים על הלוח צל לבן בצורת העצם. רקמות שונות נצבעות בגוונים שונים של אפור, לפי מידת יכולתן להעביר את הקרניים או לעצור אותן.

למה משתמשים בצילום רנטגן?
צילום הרנטגן מגלה לנו את מה שקורה בתוך הגוף. למשל: שבר בעצם, שבר או גידול בגולגולת, דלקת ריאות, ואפילו חורים זעירים בשן או גוש סרטני בשד בשלביו המוקדמים!



סוגי מיקרוסקופים



מיקרוסקופ האור
ההגדלה של תמונת העצמים במיקרוסקופ אור נעשית בעזרת עדשות זכוכית. מיקרוסקופ מסוג זה יכול להגדיל את תמונות העצמים פי 400.
איך זה קורה?
עדשה אחת מגדילה פי 20, ועדשה נוספת מגדילה את התמונה החדשה פי עוד 20. בסך הכול העצם נראה גדול פי 400 מגודלו המקורי.
האור צריך לעבור דרך העצם הנבדק, ולכן הוא צריך להיות דק מאוד. מלבד זאת, יש להניח אותו על זכוכית דקה ושקופה.
לפעמים צובעים את העצם הנבדק, כדי שייראה היטב.

מיקרוסקופ האלקטרונים
איך המכשיר פועל?
אלומת אלקטרונים נשלחת אל עבר העצם הנבדק. "עדשות", שהן סלילים מגנטיים, ממקדות את האלומה על העצם, ואלומת האלקטרונים עוברת דרך העצם ויוצרת דמות מוגדלת שלו.
מיקרוסקופ אלקטרונים יכול להגדיל את תמונת העצם עד פי מיליון!

מיקרוסקופ אלקטרונים סורק
איך המכשיר פועל?
אלומת האלקטרונים נשלחת אל פניו של העצם הנבדק וחוזרת ממנו. בשיטה זו ניתן לבדוק עצמים גדולים ועבים. התמונה שמתקבלת היא תלת-ממדית וברורה.
מיקרוסקופ האלקטרונים הסורק מגדיל את תמונת העצם פי מאה אלף!



הערות:
מחברים: ד"ר רחל מינץ, ד"ר סמדר רייספלד, ד"ר יעל קשתן, ד''ר גילי מרבך-עד, אלון ברהם
התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך, המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים

ביבליוגרפיה:
כותר: בדיקות רפואיות ומכשירים רפואיים
מחברות: רייספלד, סמדר (ד"ר) ; מינץ, רחל (ד"ר) ; קשתן, יעל (ד"ר)
שם  התקליטור: המסע המופלא אל גוף האדם : מסע וירטואלי אל תוך גופנו
מחברות: מינץ, רחל (ד"ר) ; רייספלד, סמדר (ד"ר) ; קשתן, יעל (ד"ר)
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. מחברים נוספים: ד''ר גילי מרבך-עד ואלון ברהם.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב.בית הספר לחינוך.המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית