פלוגות של מתנדבים יהודים במלחמת העולם הראשונה, שהתגייסו לעזרת הצבא הבריטי במלחמתו לשחרור ארץ ישראל מהשלטון הטורקי.

יוזמי הקמת הגדודים היו זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור, במטרה להקים גדודים עבריים בעלי סמלים ודגל עבריים בתוך הצבא הבריטי. בשנת 1915 הוקם "גדוד נהגי הפרדות" בראשות יוסף טרומפלדור. הגדוד היה יחידת תובלה של אספקה ותחמושת ונשלח למערכה בחצי האי גליפולי שבטורקיה. לקראת סוף המלחמה הוקמו שלושה גדודים עבריים: "גדוד הקלעים המלכותי מספר 38" – הוקם בלונדון והתגייסו אליו צעירים יהודים מרוסיה ששהו באותה עת בבריטניה. חייליו השתתפו במערכה שהתנהלה בארץ ישראל; "גדוד מספר 39" שהוקם בארצות הברית והשתתפו בו יהודים אמריקנים וגולים מישראל – ביניהם דוד בן גוריון ויצחק בן צבי; במצרים הוקם "גדוד מספר 40" בו השתתפו מתנדבים מארץ ישראל. הלוחמים של גדוד 39 וגדוד 40 לא הספיקו להשתתף במלחמה.