מבקרים בחלקת הקבר של הרצל והוריו, בוינה, כנראה בשנות ה- 20

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, קברים
הרצל ביקש להיקבר ליד אביו, "עד שהעם היהודי יעביר את עצמותי לארץ ישראל". קברו היה אתר עלייה לרגל לציונים ממקומות שונים באירופה, ובמיוחד לחלוצים, בדרכם לעלות ארצה. על הקבר ניתן להבחין בכתובות גרפיטי שחרטו בעברית קבוצות חלוצים ממזרח אירופה. ב- 1949 הועברו עצמות הרצל ארצה, ונטמנו בבית העלמין בירושלים הנקרא מאז 'הר הרצל'. /למידע מלא...

הלוויתו של הרצל, וינה, 7.7.1904

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב
בנימין זאב הרצל נפטר ב-3 ביולי 1904 (ביום כ' בתמוז תרס"ד) והוא בן 44, בעקבות מחלת לב, דלקת ריאות ותשישות. בצוואתו ביקש להיקבר בארון ב"הלוויה דלה ביותר, בלי פרחים, בלי נאומים" ליד אביו "עד שעם ישראל יעביר את עצמותיי לארץ ישראל". /למידע מלא...

שער 'תל אביב' - מהדורה ראשונה בעברית של 'אלטנוילנד', ורשה, 1902

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, תל-אביב (יישוב עירוני), סוקולוב, נחום, אלטנוילנד (ספר), ציונות מדינית
ברומן 'אלטנוילנד' (ארץ עתיקה-חדשה) ביקש הרצל לתאר את מדינת היהודים בארץ ישראל כפי שתיראה תוך עשרים שנה לאחר הגשמתו המלאה של המפעל הציוני. התרגום לעברית נעשה ע"י העיתונאי נחום סוקולוב, מעריץ הציונות המדינית, ולימים נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בעקבות השם המקראי שנתן לספר, 'תל-אביב', החליטו ראשוני שכונת 'אחוזת בית' להעניק ליישובם, שהיה לימים לעיר העברית הראשונה, את השם תל-אביב.  /למידע מלא...

הרצל עם בני משפחה ומקורבים בחופשה באַלט אַוּסזֵה, קיץ 1902

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב
מימין לשמאל: גב' וולפסון, סשה ופרופ' מכס מנדלשטם, יוסף קאואן ואשתו, אימו של הרצל ז'נט, רעייתו של הרצל יוליה, והרצל עצמו. /למידע מלא...

גלויה ששלח הרצל לבתו פאולינה ב- 1898 מירושלים

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית
הגלויה, עם איור של הר הבית ודיוקן קיסר גרמניה וילהלם השני, הוצאה בגרמניה לרגל ביקור היסטורי של הקיסר בירושלים ב- 1898. הרצל יצא בסוף אוקטובר 1898 בראש משלחת ציונית למסע בארץ ישראל, במטרה לפגוש בקיסר במהלך ביקורו, ולרכוש את תמיכתו בהקמת חברת התיישבות יהודית בארץ ישראל, בחסות גרמנית. /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...

שער 'מדינת היהודים - דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים', בתרגום ראשון לעברית, וורשה, 1896

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, מדינת היהודים (ספר), ציונות מדינית
זהו חיבורו הפרוגרמתי המרכזי של בנימין זאב הרצל, שהיווה את הבסיס הרעיוני לכלל מפעלו בזירת הציונות. בחיבור הציג הרצל תכנית מדינית חדשה להקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בהסכמת המעצמות של אותה תקופה וכחלק מן הפוליטיקה הבינלאומית. החוברת הופיעה ב-1898 במקור בגרמנית, ומאז תורגמה והודפסה בלמעלה מ- 100 מהדורות בכ- 20 שפות, בהן לדינו, אספרנטו ויפנית.  /למידע מלא...

כרזת יום העצמאות התשנ"ז (1997)

מילות המפתח: יום העצמאות, הקונגרס הציוני, כרזות
הכרזה הופקה לציון יום העצמאות הארבעים ותשעה למדינת ישראל. עוצבה על ידי גדעון שגיא. הכרזה בסימן מאה שנים לקונגרס הציוני הראשון, שנערך ב- 29 באוגוסט 1897. /למידע מלא...