"שאלה: ביום י"ב תשרי תש"ב עברה השמועה לא טובה במחנה כלואי הגטו…שמאחר שמספר הנשים בגיטו עולה על מספר האנשים…לכן יש להוציא להורג את כל אלו הנשים השוממות מבעליהן ולהשאיר בחיים רק את אותן הנשים שיש להן עדיין בעלים וחיות חיי משפחה. כתוצאה מקלא דלא פסיק זה התאמצו רבות מהנשים הפנויות להינשא כדי להינצל ממר המות, הן מצאו להן אנשים שהיו מוכנים לקחתן ופנו לרבנים שיסדרו להם קידושין כדת משה וישראל.
...מכל מקום נראה דאף על פי כן יש להתיר להן קידושין, שהרי אפילו אם נתפוס כדעת המשנה למלך בכל זאת נוכל לצרף בתורת סניף להיתר את סברת הב"ח שאפילו את הלאו של לפני עור דאוריתא אינו עובר כשהוא שם לפניו את המכשול בשעת עשיית העבירה ממש, אבל בנידון דידן שבשעת סידור הקידושין עדיין לא נעשית העבירה כלל בודאי אפשר להתיר לסדר להן קידושין, ואם אחר כך יעברו על איסור נדה עלינו מה לעשות, וכמו שכתב הב"ח לענין ברכה."
לקריאה נוספת:
אושרי אפרים
שאלה ותשובה של הרב אפרים אשרי בדין הצלת עצמנו על ידי תעודת התנצרות בגטו קובנה
מארכיון רינגלבלום על איסור השימוש במקווה, פולין, 1941
באתר יד ושם:
מבחר חומרים בנושא חיי דת בתקופת השואה
בקדושה ובגבורה- מבט על אורח החיים הדתי בתקופת השואה (תערוכה מקוונת)
טקס – שמירת שבתות וחגים בתקופת השואה
