ביקור במעבדות השירותים הוטרינרים
לכולנו חשוב שהחלב שאנחנו שותים והסטייק שבצלחת יבואו מבעלי חיים בריאים. מי שאחראי לכך הם הרופאים הוטרינרים. כאן שונה הגישה מזו המקובלת בבני אדם והיא מבוססת על שיקולים כלכליים: מה עולה יותר, לטפל עם תרופות בפרות חולות בודדות או בכל העדר כשמתפרצת המחלה, או לחסן מראש את כל העדר כדי למנוע תחלואה בעתיד. החיסון הוא פעולת מנע להופעת מחלות, התפשטותן ומניעת התמותה מהן.
 |
חיים על אחרים ונלחמים |
בעולם קיימים יצורים זעירים שמתקיימים על חשבון בעלי חיים גדולים מהם, בדרך כלל בתוכם או עליהם. אלה הם הטפילים, או פרזיטים בלועזית. המדע העוסק בחקר טפילים נקרא פרזיטולוגיה. מחלקים את הטפילים לשלוש "ממלכות": החד- תאיים, התולעים והטפילים החיצוניים. כנגד כל אחד מהם יש דרכי הדברה שונות. ככל שהאורגניזם מפותח יותר, קשה יותר להילחם בו. לכל טפיל יש מחזור חיים (מחזור התפתחות) שונה בן מספר שלבי התפתחות והשאלה היא נגד איזה שלב למקד את המלחמה. החד-תאיים שמתרבים בבקר, בצאן, בכלבים ובסוסים, מועברים אליהם באמצעות וקטורים כמו קרציות או יתושים. במניעת התרבותם שוקלים אם להילחם נגד הטפיל עצמו, נגד שלב זה או אחר בבעל החיים לאחר חדירתו, או במעבירי הטפילים מחיה לחיה.
|
סוס מרוץ - שיהיה בריא |
בישראל יש טפילים חד- תאיים שפוגעים בכדוריות דם אדומות של סוסים. טפילים אלה מועברים לסוס באמצעות מספר רב של קרציות. מתברר שכדאי יותר לטפל בסוסים בעזרת תרופות מאשר בחיסונים. הסיבה היא שהתגובה החיסונית מתבטאת ביצירת נוגדנים, ואלה נוצרים כתוצאה מחיסון וגם כתוצאה מחשיפת הסוס לטפילים. לא ניתן להבדיל בין שתי האפשרויות, אולם בכל מקרה, סוס בעל נוגדנים לא יכול להשתתף במרוצים. הסוס חייב להיות בריא וללא נוגדנים בדמו, אחרת הוא מנוע מלקיחת חלק בתחרויות, ואם זה סוס מרוץ טוב, ההפסד הוא עצום.
|
טפיל מקומי מקבל טיפול מקומי |
התרכיבים המשמשים לחיסונים נגד טפילי דם ורקמות פותחו בישראל וכאן הם גם מיוצרים. מתברר שלטפילים מאזורים שונים יש תכונות ייחודיות שבגללן התרכיבים שמיוצרים בארץ אינם מתאימים בהכרח למקומות אחרים בעולם. כל אזור והתרכיבים המקומיים שלו. בארץ פעילים בעיקר 4 מינים של טפילי דם שמועברים על ידי קרציות וגורמים נזק רב לעדרי בקר לבשר:
- בבזיה בוביס
- בבזיה ביגמינה
- תיילריה אנולטה
- אנפלזמה מרגינלה
שני הראשונים (הבבזיות) מצויים באזורים חמים, התיילריה נפוצה בקווי רוחב מסוימים ואילו האנפלזמה מצויה בכל העולם. כל הארבעה מתרבים בכדוריות הדם האדומות, גורמים לאנמיה קשה, חום גבוה, הפחתה במספר הכדוריות האדומות בדם, חולשה, חוסר תיאבון וירידה בתפקודי הגוף. הבהמה, ללא טיפול, עלולה למות.
הדברת הקרציות שמעבירות את הטפילים אינה מעשית, כי אי אפשר להדביר את כל הקרציות החיות על בעלי החיים. העדרים מפוזרים ואי אפשר לרסס בחומרי הדברה אזורים שלמים. הפתרון הטוב ביותר הוא טיפול מניעתי, וזה מה שעושים בישראל. במחלקה לפרזיטולוגיה במכון הוטרינרי מפתחים ומייצרים תרכיבי- דם נגד כל המחלות האלה.
|
חוקרים ומגלים |
פיתוח כל תרכיב מתחיל בזיהוי ובבידוד גורם המחלה, ולאחר מכן מתחילים להחליש אותו לשם הפחתת אלימותו לבהמות. בסיום התהליך מזריקים לבקר את התרכיב המכיל טפילים מוחלשים ועוקבים לראות אם החיה מייצרת נוגדנים. הזרקת טפילים מוחלשים מעוררת תגובה חיסונית הנמשכת כמעט לאורך כל חיי הבהמה. הטפילים המוחלשים מתרבים במשך תקופה של מספר חודשים ועם הזמן יורד מספר הטפילים בבקר המחוסן. כשבקר כזה פוגש במרעה קרציות שמודבקות בטפילים אלימים, הוא לא רק מגלה עמידות, אלא שהמפגש עם הקרציות אף מחזק את החיסון.
|
הקפאה והפשרה |
תנאי ייצור התרכיבים הם סטריליים, והתרכיבים נשמרים במבחנות בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס. הם מסופקים לשטח לפי דרישה של בוקרים במכלים מיוחדים ששומרים על טמפרטורת ההקפאה העמוקה. לפני השימוש מופשרות המבחנות המכילות את התרכיב באתר היעד, ולקראת הזרקתו הוא נמהל בתמיסה מיוחדת.
|
גיוס גנים |
בעת האחרונה נערכים מחקרים לייצור סוגי חיסונים בשיטות הנדסה גנטית. לשם כך חוקרים את המבנה הגנטי של הטפיל, תפקיד החלבונים שמרכיבים אותו ומה ניתן לשנות בתכונות הטפיל כדי למנוע את הנזק האפשרי. חלק מהמחקרים נערכים בשיתוף עם מדינות אחרות כמו ארה"ב, ודרום-אפריקה, וכן מספר מדינות באסיה ובאירופה. לא פעם מתברר שמה שמצליח במעבדה אינו יעיל בתנאי השטח. עד כה תרכיבים מהונדסים הניבו רק הגנה חלקית לבקר המוזרק והם אינם מגיעים עדיין לרמת ההגנה המושגת בעזרת תרכיבי דם המבוססים על טפילים מוחלשים חיים. תרכיבים אלה הם בינתיים היעילים ביותר למניעת מחלות והפחתת נזק מטפילי דם.
