בבוקר של 7 ביולי 2005 החרידו את לונדון, בירת בריטניה, ארבעה פיצוצים של מחבלים מתאבדים. 3 מחבלים פוצצו את עצמם ב-3 תחנות של הרכבת התחתית בשעה 8:50 בבוקר, ואחד התפוצץ באוטובוס בשעה 9:47 בבוקר. היה זה בשעות השיא של הבוקר בעיר הגדולה. הפיגועים גרמו לשיתוק של מערכת התחבורה העירונית המובילה מיליוני נוסעים מדי יום.
ב-4 הפיגועים נהרגו 52 אזרחים וכן 4 המחבלים המתאבדים. 700 איש נפצעו, 22 מהם נפצעו קשה. ארגון, המכנה את עצמו: אלקעידה באירופה, לקח אחריות על סדרת הפיגועים, והכריז כי הם תגובה לנוכחותה הצבאית של בריטניה בעיראק ובאפגניסטן.
המחבלים המתאבדים היו כולם אזרחים בריטים, מוסלמים: 3 – מוצאם מפָּקִיסְטָן, ואחד – מוצאו מגָ'מַיְיקָה.
אך הפיגועים לא הועילו למפגעים: הצבא הבריטי לא נסוג – לא מעיראק ולא מאפגניסטן. יתר על כן, בריטניה החלה לפעול ביחד קשה: היא עצרה פעילים מוסלמים קיצוניים, ששהו בבריטניה, וגירשה שֵׁיחִ'ים (כוהני דת מוסלמים) קיצוניים, אשר הטיפו לפיגועים.
יתר על כן, הפיגועים עוררו את דעת הקהל באירופה וברחבי העולם לסכנה של ארגון הג'יהאד העולמי, אשר מגייס לביצוע פיגועים גם אזרחים של מדינות המערב.
האבטחה בתחבורה הציבורית של לונדון תוגברה והורחבה מאז הפיגועים, והסקוטלנד-יארד (משטרת המטרופולין של לונדון) קרא לאזרחים לשים לב לחפצים חשודים ולאנשים חשודים.
כעבור כמה ימים, ב-21 ביולי 2005, התפוצצה סדרה נוספת של 4 מטענים בתחנות רכבת תחתית ובאוטובוס בלונדון. הפעם היו אלה מטעני חבלה שהוטמנו במקום, ולא מחבלים מתאבדים. אך הפעם הפיגועים לא גרמו נזק בנפש וברכוש.
למידע נוסף ראו סרטון מתוך אתר youtube.
פריט מידע זה נכתב עבור אתר חוסן.
