מהנדסים ניסו במשך מאות שנים לנצל את זרמי הגיאות והשפל במימי האוקיינוס להפקת אנרגיה, אולם האתרים המתאימים מרוחקים בדרך כלל מהמשתמשים הפוטנציאליים ובעלי ערך אקולוגי גבוה. ההתפתחות הטכנולוגית בעשור האחרון והמודעות הגוברת לאנרגיה חלופית, עשויים להבטיח שהפקת אנרגיה מתנודות הגיאות והשפל תעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי.

דוגמא יוצאת דופן היא גדר גיאות ושפל שמתכננת חברת "בלו אנרג'י קנדה" מוונקובר להקים במצר סן ברנדינו, מול חופי הפיליפינים. ההשקעה בפרויקט, שלהשלמתו ידרשו 6 שנים, נאמדת ב- 2.8 מיליארד דולר, ותחנת הכוח שתוקם ( 2.2 Gw) תהיה הגדולה מסוגה בעולם.

נראה שהפיתוח המבטיח ביותר הוא דור חדש של טורבינות קטנות, שכושרן 3 – 5 מגה-וואט, המותאמות לעבודה מתחת לפני הים. ההשקעה הנמוכה בהקמה והסמיכות למשתמשים (חיסכון בהוצאות הזרמה) יבטיחו את הביקוש, בעיקר בדרום אמריקה. "הצוללת", תחנת רוח תת מימית שמציעה החברה הבריטית "מרין קורנט טורבינס", מבוססת על טכנולוגיה שפותחה לטורבינות הידרו-אלקטריות ולטורבינות רוח. רוטור בקוטר 15 – 20 מ', המניע גנרטור באמצעות תיבת הילוכים, מותקן על עמוד פלדה, שקוטרו 2 מ'. מתקן הרמה מיוחד מרים את הטורבינה מעל פני המים לטיפולי שרות ותחזוקה.
(Oil + Gas Journal, 22.10.01)