האם הופכת התבונה לתכונה אפשרית של מכונה?
 |
איזו מכונה חכמה! |
האם חשבתם פעם איך מלמדים מכונה לעשות משהו? השאלה נשמעת פשוטה. לא כן? רבים מאתנו משוכנעים כי בשנת 2001 כבר למדנו לעשות זאת. אבל רגע, נסו לחשוב איך, למשל, לומד ילד קטן לטפס על מדרגות?
אם ננסה ללמד מחשב (או מוח אלקטרוני כלשהו) לעשות זאת, ניאלץ להגדיר מערכת מורכבת ביותר, שתכלול בתוכה מערכות ראייה והתמצאות במרחב, כדי שתוכל לטפס במעלה מדרגות הבית על סמך אלגוריתם מסוים שנכתוב ואשר ינסה לצפות מראש קשיים כלשהם. נניח שעשינו זאת, והצלחנו. אבל מה יקרה אם נוביל את אותו "מוח אלקטרוני" לסולם או למדרגות נעות במקום למדרגות המוכרות? האם הוא יבחין בשוני, יקבל החלטות חדשות שאליהן לא תוכנת ויצליח לטפס גם על הסולם או המדרגות השונות? בשאלות כאלו ואחרות עוסק מדע הבינה המלאכותית.
|
בינה כבסיס הלמידה |
המושג 'בינה מלאכותית' נטבע ב-1956 על ידי גו'ן מקארתי מאוניברסיטת MIT אשר חקר את הנושא. התחום נגזר בעיקר מענף 'מדעי המחשב' אך נסמך רבות גם על דיסציפלינות אחרות כגון פסיכולוגיה, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, נוירולוגיה ועוד, הקשורות ביכולת ללמוד.
מכאן, שאם ברצוננו לבנות מכונה "חושבת" או "לומדת", עלינו להגדיר מהי "בינה" (אינטליגנציה) וזו, מסתבר, משימה לא קלה.
|
יכולת ההכללה של הלומד מהניסיון |
ילד פעוט מסוגל להכליל כבר בגיל צעיר ויכולת זו עומדת בבסיס הלמידה שלו. לדוגמה, משלמד לטפס על מדרגות, די לו בדוגמה אחת כדי שיוכל לטפס על כל סוגי המדרגות בעולם. האם מדובר רק ביכולת להכליל? מה לגבי הבנת דבר מתוך דבר (הקשר)? מדוע אין אפשרות ליצור תוכנת תרגום מושלמת לטקסטים שלמים? או, כמה קשה להגדיר את המובן של מושגים מושאלים (מטפורות) או משמעויות התלויות בתרבות או בזמן?
|
לבלבל את השומע |
בתחום הבינה המלאכותית מקובלת הגדרה, שנקבעה ע"י המדען אלן טיורינג, האומרת כי מחשב ייקרא בעל תבונה, אם יוכל לשטות באדם כך שיטעה לחשוב שבן שיחו הוא אדם.
מבחן טיורינג (TURING TEST) מורכב משואל שאלות אנושי המעביר את שאלותיו דרך מקלדת. בעוד מן העבר השני משיבים לו שניים: אדם אמיתי ומחשב. האם יזהה השואל מי הוא מי מתוך התשובות שיקבל? מחשב "חכם" יוכל כמובן לבלבל את הבוחן. גירסה פשוטה יותר של מבחן טיורינג נקבעה ע"י ד"ר יו לואנבר (Hugh Loenber), אשר הקים קרן המקציבה מדי שנה מדליה ומענק של עד 100,000$ למתכנן מערכת מחשב, אשר בן שיחה לנושא מסוים יטעה לחשוב שהדובר אליו מהצד השני של הקו הוא אדם.
|
מצדיעים להמצאות! |
עם התקדמות מדעי המחשב ולאחר יותר מ-40 שנות מחקר בתחום הבינה המלאכותית (AI), ניתן לומר כי טכנולוגיות שונות בענף הולכות ותופסות חלק חשוב בחיינו. נסקור כמה מהן:
- "מערכות מומחה" - תוכנות מחשב לקבלת החלטות בתחומים שעד כה היו נחלת מומחה אנושי. למשל ברפואה.
- "רשתות נוירונים" - מערכות המנסות לדמות אינטליגנציה ע"י חיקוי מנגנון הקשרים הכימיים המצויים במוח אנושי. בשל מגבלות השיטה, ניתן לדמות רק מספר "מועט" של קשרים כאלו ("מועט" יחסי למיליארדי קשרים כאלו במוח אנושי). עם זאת, ביכולתה לדמות התנהגויות מעניינות בשטחי זיהוי קולי-אופטי ועיבוד שפה טבעית.
- "רובוטיקה" - תכנות מחשבים "לראות", "לשמוע" ולהגיב לגירויים חושיים.
- "לוגיקה מעורפלת"- סוג לוגיקה זה מאפשר גם הבחנות מדורגות בין שני ערכים מנוגדים ('אמת ו'שקר', למשל) המקובלים באלקטרוניקה הספרתית ומתיר טווח נרחב יותר של הגדרות לשם קבלת החלטות וביצוע משימות.
- "משחקי מחשב"- מתכנתים רבים מנסים כיום ליצור משחקים משולבי בינה מלאכותית אשר יוכלו להפתיע את היריב האנושי ולהתמודד מולו בהצלחה. דוגמא טובה לכך היא תוכנת משחק השחמט "כחול עמוק" אשר הצליחה לנצח את אלוף העולם לשעבר - גארי קספרוב !!
- "סוכנים - AGENTS" - ישויות תוכנה המתפקדות במקום מישהו אחר (לרוב אדם) באופן אוטונומי לחלוטין לביצוע מטלות הדורשות מאפייני למידה מסוימים, התמחות וגמישות. כאלה הם למשל, מנגנוני חיפוש ברשת הלומדים את העדפותינו וחוסכים לנו זמן גלישה.
|
"AI" בקרוב? |
אומנם אנחנו רחוקים עדיין מרחק רב מיצירת מישהו כמו HAL - 9000 הזכור מהסרט "אודיסיאה 2001", אולם בביקור הקרוב בבית הקולנוע, כשנצפה בסרט "AI" של סטיבן שפילברג, ניווכח עד כמה התקדמנו באמת.
רובוט של חברת סרקוס
