כאשר מקישים על הגיד שמתחת לברך, הרגל מגיבה בתנועה של בעיטה קלה.
כיצד נוצרה התנועה, על אף שכלל לא חשבנו עליה?
בעקבות ההקשה בפטישון, קולטנים, שנמצאים בגידים, קולטים את המכה ומעבירים דחף עצבי לחוט השדרה.
בחוט השדרה הגירוי עובר לעצב תנועתי, והוא מוביל דחף עצבי לשריר הירך שברגל. כתוצאה מהגירוי השריר מתכווץ וגורם לתנועת הבעיטה.
תנועה כזאת היא תגובה אוטומטית של הגוף למכה מתחת לברך. תגובה זאת נקראת "רפלקס" או "החזר".
תנועה זאת יוצאת דופן בכך שלמרות שהיא מתבצעת על-ידי השרירים המחוברים לשלד, הנקראים שרירים "רצוניים", היא מתרחשת מעצמה, ללא רצוננו.
תנועה של רפלקס היא תנועה מהירה, אוטומטית (בלתי רצונית) ולעיתים קרובות בלתי מודעת.
דוגמאות נוספות להחזרים:
המעבר לריאות בגרון נחסם בכל פעם שאוכלים או שותים. זהו רפלקס הבליעה. העפעפיים נסגרות בתנועה רפלקטיבית בכל פעם שגוף זר מתקרב מדי לעין.
ההחזרים מגינים עלינו מפני סכנות שונות בזכות מהירותם ובזכות העובדה שהם קורים ללא פקודה רצונית ומודעת ועל ידי כך אינם מושפעים מתשומת הלב שלנו או מגורמים שונים המשפיעים על קבלת ההחלטות שלנו.
