מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, שכם (יישוב עתיק)
"המאורעות העיקריים של העם היהודי היו בשכם"- דוד בן-גוריון סבור כי לשכם היה מעמד דתי ורוחני חשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. הוא מבסס את טיעונו על סיפורי אברהם, יעקב, יהושע בן נון וממלכת ישראל.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, יונה (הנביא)
ספר יונה, אליבא דבן-גוריון, הוא הביטוי המובהק לשיוויון בין עם ישראל לבין שאר העמים. האל פורש את רחמיו לכל ברואיו שנבראו בצלם.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
סיפור חי אברהם הוא דוגמא לעקרון: "מעשה אבות סימן לבנים". המאורעות בחיי אברהם כ"תמצית מרומזת של כל ההיסטוריה היהודית": האמונה באל יחיד בורא העולם, ההתנחלות בארץ המובטחת והשיבה אליה, הגלות וסבלותיה, העקידה "של אלפים ורבבות ומיליונים יהודים" במהלך תקופת הגלות. בנוסף, אירועי חייו של אברהם משתקפים גם בימי מדינת ישראל המודרנית, דוגמת חלוקת הארץ ועקדת הבנים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, יציאת מצרים
על פי בן-גוריון- יציאת מצרים, שהיא האירוע המכונן בתולדות עם ישראל, הייתה גם הייתה, אבל, לא בדיוק כפי שמסופר. במאמר- שיטתו של בו גוריון לפיה  יוצאי מצריים מנו רק כמה מאות אנשים.  /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, תנ"ך
בן-גוריון ראה בתנ"ך את היצירה החשובה ביותר לא רק לעם היהודי – אלא "לאנושות כולה": יצירה שהעניקה לעולם את האמונה באל אחד לצד "ערכים אנושיים נעלים, ערכי אחווה אנושית, ערכי צדק ומשפט, אמת וחסד, שוויון העמים ושלום, שהם תמצית תורת הנביאים ומוסר היהדות." /למידע מלא...

מילות המפתח: בן-גוריון, דוד, אברהם (אבינו)
המאמר דן בויכוח בין קויפמן, חוקר המקרא  לבן גוריון. לפי קויפמן עם ישראל התגבש לעם רק בימי שעבוד מצרים ויציאת מצרים. על פי דוד בן גוריון- עם ישראל התגבש  לפני כן, עוד בימי אברהם העברי, כלומר, בארץ המובטחת.  /למידע מלא...

דוד בן-גוריון: "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי להיחקק אף הוא בתולדותינו" : חזון החינוך הממלכתי של דוד בן-גוריון

מילות המפתח: ישראל, בן-גוריון, דוד, חינוך ממלכתי
דוד (גרין) בן-גוריון (1886 - 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן", היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה.  במסה המקיפה "נצח ישראל"  שרטט בן-גוריון גם את דיוקנה הרעיוני של מערכת החינוך הממלכתית שזה עתה קמה. קביעתו כי "ראוי יום הכרזת החינוך הממלכתי [...] להיחקק אף הוא בתולדותינו" נבעה מן הייעוד המרכזי (והלאומי) שהציב למערכת החינוך: לעצב "במידה רבה, ואולי מכרעת" את "קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל-ידי כך – של העם".  /למידע מלא...

יהודה לייב מאגנס (1877-1948)

מילות המפתח: מאגנס, יהודה לייב, האוניברסיטה העברית בירושלים, ציונות
המידע בדף זה עוסק ביהודה לייב מאגנס, שחי במאות ה-19 וה-20 והיה פעיל בתנועה הציונית. הוא היה רב רפורמי ונמנה עם מקימי האוניברסיטה העברית בירושלים ואף נשיאה ויזם את מפעל המקרא. /למידע מלא...