הלעג לאלילות בפרקים מ- מח

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, תנ"ך. ישעיהו
מבוא לישעיהו מ- מח. פרקים אלו בנבואות ישעיהו השני עוסקים באלילות. דף המידע משווה בין ההתיחסות של ישעיהו בן אמוץ לאלילות ובין ההתיחסות של ישעיהו השני. ישעיהו בן אמוץ רואה באלילות תפישה אידאולוגית פסולה הנובעת מגאווה אנושית. ישעיהו השני לועג לאלילות שהיא מעשה ידי אדם ולא כוח רוחני. ההשוואה לספרות מסופוטמית עשוי ללמד על הרקע הספרותי של התיאורים בפרקים אלו.  /למידע מלא...

מבוא לפרשת הבריאה : תפיסת הבריאה בישראל - הייחוד והשוני

מילות המפתח: בריאת העולם, פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות
סיפור הבריאה המקראי שונה באופן מהותי מסיפורי הבריאה במיתוסים של המזרח הקדום. האמונה המקראית דוחה שתי תפיסות יסוד של האמונה האלילית: לפי האמונה האלילית האלים מולידים כבני אדם ולוחמים ומנצחים כבני אדם. לפי המונותאיזם המקראי, האל האחד אינו חלק מהטבע של רבייה ומאבקי כוח. הבדלים השקפתיים אלו יוצרים את ההבדלים בסיפורי הבריאה. /למידע מלא...

כיבוש הארץ : היסטוריה או אידאולוגיה?

מילות המפתח: היסטוריוגרפיה מקראית, תנ"ך. יהושע, חוק החרם
ספר יהושע מתאר כיצד נכבשה ארץ כנען על ידי שבטי ישראל בהנהגת יהושע, תוך השמדת עמי כנען. הממצא הארכיאולוגי מהתקופה מגלה שלא היה כיבוש מהיר אלא התנחלות איטית ומדורגת עד לימי המלוכה. מכאן מסיקים החוקרים שהסיפור בספר יהושע אינו היסטורי אלא אידאולוגי. המאמר עוסק בשאלה מתי ולמה נוצרה האידאולוגיה הזו. התשובה המוצעת היא שזו האידאולוגיה של חוק החרם בספר דברים והיא נוצרה לאחר חורבן ממלכת ישראל. המטרה של החוק ושל הסיפור ביהושע היא לעצב גישה מתבדלת מהעמים השכנים מתוך תפישה כי זה מה שישמור על עם ישראל בהווה ובעתיד. /למידע מלא...

היום השביעי (בראשית ב 3-1)

מילות המפתח: שבת, לוח עברי
המאמר דן בפסוקים המספרים על השבת, החותמים את סיפור הבריאה בבראשית א'. הטענה המרכזית במאמר היא שמטרת הסיפור לבסס את מעמד השבת באמונה הישראלית. הלוח העברי לא תמיד היה בן שבעה ימים. לפי עדויות מקראיות הוא עוצב כ"לוח שבת"  בסוף ימי הבית הראשון ובתקופת גלות בבל. בתקופה זו המעמד של חוק השבת עלה. המאמר מציע שפסוקי השבת בבראשית נכתבו בתקופה זו. /למידע מלא...

יחס המקרא לאלילות של הנוכרים

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, מונותיאיזם
המאמר סוקר את יחס המקרא לפולחן האלילי המתבצע על ידי נוכרים. ספר דברים משקף את התפיסה שהנהגת העמים נעשית על ידי כוחות הטבע ולכן עבודת האלילים על ידי הנוכרים היא חלק מסדר העולם שהאל קבע. חזון אחרית הימים של ישעיהו יוצא נגד עבודת האלילים ושואף לכך שכל האומות יעבדו את ה'. מזמור פ"ב בתהילים רואה באלילות את הסיבה להשחתה המוסרית של העולם ומייחל לאמונה באל אחד. המקור הכהני בתורה סובר שהאל קשור לכל הבריות אך ברמות שונות של קשר. לכלל האנושות האל דואג מבחינה חברתית ומוסרית, אך רק לעם ישראל יש קשר פולחני עימו. /למידע מלא...

מילות המפתח: מיתוס, תנ"ך. בראשית, מונותיאיזם
סיפור בני האלוהים ובנות האדם בבראשית ו' דומה לכאורה למיתוסים המתארים זיווג של אלים עם בני אדם. אולם דיוק בסיפור מגלה שזהו "מיתוס מונתאיסטי", כלומר סיפור שמטרתו לבסס את הערכים של האמונה באל אחד. המסר של הסיפור הוא שאי אפשר לחצות את הגבול בין האדם ואלוהים. /למידע מלא...

הכרובים

מילות המפתח: עבודת הקודש במקרא, פולחנים עתיקים, יהדות ואלילות
הכרובים נזכרים מספר פעמים במקרא. קטע זה דן בתפקידם ומוצאם של הכרובים. לפי  מממצאים מתרבויות הסביבה ניתן ללמוד שהכרובים הם "חיות קודש" שהגיעו ליהדות כתוצאה מהשפעה אלילית. /למידע מלא...

התפתחות האמונה המונותאיסטית בישראל

מילות המפתח: דת המקרא, יאשיהו (מלך יהודה), מונותיאיזם, חזקיהו (מלך יהודה)
האמונה המונותאיסטית בישראל התפתחה במספר שלבים המשתקפים במקרא. בראשיתה לא הייתה הדת שונה באופן מהותי מהדתות השכנות וממנהגיהם הפולחניים, גם בתקופת המלוכה יש עדויות רבות על פולחן שאינו תואם את חוקי התורה המונתאיסטים. שלב מכריע בהתפתחות האמונה המונותאיסטית היא הרפורמה של חזקיהו ולאחריו יאשיהו שריכזו את עבודת ה' בירושלים ולחמו נגד הפולחנות הזרים. השלב האחרון הוא בתקופת הגלות, בה גובשה דת ישראל כדת מונאיסטית. /למידע מלא...