חוקי ניוטון

חזרה3

בבסיס המכניקה הקלאסית עומדים שלושת חוקי התנועה של איזיק ניוטון שהיוו את הבסיס לפיזיקה הקלאסית כולה. הם הופיעו לראשונה בשנת 1687 בספרו - פרנקיפיה - העקרונות המתמטיים של פילוסופית הטבע. עד לראשית המאה ה - 20 נחשבה המכניקה הקלאסית לנכונה, ולמעשה משמשת אותנו עד היום בהסבר הפעילות המוכרת לנו מהנסיון היום-יומי.

החוק הראשון - חוק ההתמדה

דוגמא
מחליק על הקרח הנע במהירות של 5 מטר לשניה ימשיך במהירות זו כל עוד שום דבר אינו עוצר אותו, (כאשר יגיע לקיר בקצה המשטח הוא בוודאי יעצר). בדוגמא זו פועלים על המחליק שני כוחות:
כח הכובד - הכח אשר מפעילה מסת האדם
כח נורמאלי - הכח אשר מפעיל משטח ההחלקה על האדם.
כוחות אלה מבטלים זה את זה כך שסכומם אפס.

החוק השני - חוק התאוצה

כאשר F הוא הכח m מסת הגוף ו a תאוצתו

חוק הנפילה של גלילאו הינו דוגמא פרטית לחוק השני של ניוטון, הדנה בתנועת נפילה בכח קבוע.
במקרה זה של כח קבוע - המרחק אותו עובר הגוף עומד ביחס ישר לרבוע הזמן.

החוק השלישי - חוק הפעולה והתגובה

הכח אותו מפעיל גוף אחד על הגוף השני שווה והפוך בכוונו לכוח שמפעיל הגוף השני על הגוף הראשון.

החוק אומר: אם אני לוחץ על הרצפה בכח משקלי - הרצפה לוחצת עלי בכוח נגדי שווה בגודלו. התוצאה המפתיעה יותר של החוק היא שאם אני מפעיל כוח על עגלה המתחילה לנוע היא מפעילה עלי כוח נגדי.

קראו עוד:

חוק ההתמדה
עקרון היחסות
חוק הנפילה