ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים מחברים: ישראל פינקלשטיין; ניל אשר סילברמן

חזרה3

את המקור החשוב ביותר לראיות על הקשרו ההיסטורי התנ"ך סיפקו יותר ממאה שנות חפירות ארכיאולוגיות בישראל, בירדן ובאזורים השכנים. הארכיאולוגיה המקראית, הקשורה קשר הדוק לפריצות-דרך בשיטת העבודה הארכיאולוגית בעולם כולו, הצליחה לזהות רצף ארוך של סגנונות אדריכליים, צורות קראמיות וחפצים אחרים שניתנים לתיארוך, המאפשרים לחוקרים לתארך שכבות יישוב טמונות בעפר במידה רבה של דיוק. תחום זה של הארכיאולוגיה, שהחוקר האמריקאי ויליאם פ' אולברייט, שפעל בתחילת המאה העשרים, היה מחלוציו, התמקד בעיקר בחפירתם של תילי ערים גדולות ששכבותיהם המרובות מונחות זו מעל זו, ואשר בהם ניתן להתחקות אחר התפתחות החברה והתרבות על-פני אלפי שנים.

עשרות שנות חפירה איפשרו לחוקרים לשחזר את ההקשר הארכיאולוגי הרחב שבו יש לשלב את ההיסטוריה המקראית (טבלה) למן ראשית החקלאות בתקופה הניאוליתית, דרך התרבויות העירונית של תקופת הברונזה (1150-3500 לפסה"נ), ועד צמיחת המדינות הטריטוריאליות-לאומיות בתקופת הברזל (586-1150 לפסה"נ), שבה התרחשו מרביתם של המאורעות ההיסטוריים המתוארים בתנ"ך.

במרוצת המאה העשרים הוכיחה הארכיאולוגיה כי ההתאמות בין המימצאים בישראל המודרנית, ובמזרח הקרוב כולו, לבין העולם המתואר בתנ"ך, מרובות מכדי שניתן יהיה לטעון כי המקרא אינו אלא חיבור ספרותי כוהני, מאוחר ועתיר דמיון, בלא כל בסיס היסטורי. אבל גם הסתירות בין המימצא הארכיאולוגי לסיפור המקראי היו רבות מכדי שניתן יהיה לטעון כי המקרא מספק תיאור מדויק של מה שאכן התרחש.

לחלקים נוספים של המאמר:

ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא
ארכיאולוגיה והמקרא : חלוקת ספרי התנ"ך
ארכיאולוגיה והמקרא : מגן עדן לציון
ארכיאולוגיה והמקרא : מי כתב את החומש ומדוע?
ארכיאולוגיה והמקרא : שתי גרסאות להיסטוריה המאוחרת של עם ישראל
ארכיאולוגיה והמקרא : היסטוריה או לא?
ארכיאולוגיה והמקרא : זיהויים גיאוגרפיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה
ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים (פריט זה)
ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום
ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה