 |
|
 |
|
על עֶשֶׂר שאינו עֶשֶׂר מחבר:
ירעם נתניהו
|
|
 |
|
 |
|
"וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד" (ויקרא כו, כו).
בפינה הקודמת ראינו שֶׁבַע שאינו שבע דווקא אלא מספר המציין ריבוי, הפלגה, גוזמה. גם המספר העגול עֶשֶׂר עשוי לציין ריבוי בכלל ולא דווקא עשר ממש, כמו בפסוק לעיל שעליו מעיר אבן עזרא: " עֶשֶׂר נָשִׁים – כי הוא סך חשבון". כלומר עשר הוא סך חשבון היחידות, מעין מספר סיכום שממנו מתחיל חישוב חדש. וכדבריו בהרחבה (על פס' ו):
"וכבר הודעתיך בספר מאזנים, כי עשרה ומאה ואלף ורבבה, שהיא עשרת אלפים – סך חשבון, ומנהג המרבה לומר אחד לעשר".
במילים אחרות, עשרה לאו דווקא אלא הכוונה להרבה, וכן שאר המספרים שציין אבן עזרא, ועליהם נרחיב פינה הבאה.
וכך מוצאים גם בספר בראשית בסיפור יעקב ולבן: "וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (לא, ז) – פעמים רבות, וכן בסיפור אלקנה וחנה: "הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים" (שמואל א א, ח – וראו שם רד"ק) – בנים רבים, וכן בקהלת (ז , יט): "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים".
(מבוסס על מאמר של ד"ר ניסן נצר)
|