 |
|
 |
|
היסט לאדום
מחבר:
צבי עצמון
|
|
 |
|
 |
|
 |
חומר לוהט פולט קרינה; חומר גזי לוהט פולט קרינה שהספקטרום שלה עשוי סדרה של קווים בדידים. באופן זה ניתן לזהות חומרים בכוכבים רחוקים - כך, למשל, זוהה היסוד הליום בשמש שנים מספר בטרם נתגלה על פני כדור הארץ.
אם הכוכב מתרחק מאתנו במהירות ניכרת, סדרת הקווים של היסודות המוכרים תיראה לנו מוסטת לכיוון אורכי-גל ארוכים יותר, דהיינו - לכיוון האדום. זהו היסט לאדום שמקורו בתנועת הכוכב מאיתנו והלאה, וההסבר לו הוא תוצא (אפקט) דופלר – התארכות אורכי הגל כשמקור הגלים מתרחק במהירות מן הצופה (או המאזין; בחיי יומיום תוצא דופלר מוכר בעיקר מתחום השמיעה).
גלקסיה שמתרחקת מאיתנו עקב התפשטות היקום - התפשטות המתרחשת למן המפץ הגדול – הגלים המגיעים ממנה עוברים היסט לאדום. ככל ש"בריחתה" מאיתנו מהירה יותר ההיסט גדול יותר. זהו ההיסט לאדום הקוסמולוגי. נוהגים לבטא את ההיסט בערך z, שהוא היחס בין השינוי באורך הגל לאורך הגל במקור. על-פי חוק האבל (Hubble), ככל שהגלקסיה רחוקה יותר מאיתנו מהירות בריחתה גדולה יותר (עקב התפשטות היקום), ההיסט-לאדום שלה יהיה ניכר יותר, מה שיתבטא בערך z גדול יותר.
על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין, קרינה הבוקעת ממקום שבו שדה גרביטציה חזק, גם היא תעבור היסט לאדום, זהו היסט לאדום גרביטציוני, וממנו ניתן ללמוד על תנאי הכבידה ששררו במקום ממנו הגיעה אלינו הקרינה.
|
