אחד העם - שבת וציונות

מילות המפתח: חגים ומועדים (יהדות), ציונות, אחד העם, שבת
כבר בראשית ימיה של התנועה הציונית, היו דיונים על חשיבותה של השבת לעם ישראל, ובמיוחד לאותם אנשים מודרניים וציונים - שלא היו דתיים. אחד העם לא היה אדם דתי, אך הוא ראה בשבת ערך היסטורי ולאומי חשוב ביותר, והתנגד לכל ניסיון לבטל את השבת או להמעיט בחשיבותה. ועל כך כתב במאמרו - "שבת וציונות".  /למידע מלא...

מעדותו של מאיר אשר אודות התנהגות האוכלוסייה המקומית בהולנד במהלך הכיבוש הנאצי

מילות המפתח: הולנד, יהודי הולנד
אשר מאיר, יליד הולנד, 1922. בעדותו מתאר מאיר אשר את התנהגות האוכלוסייה המקומית בהולנד, שיתוף פעולה עם הנאצים והלשנות על מסתור של יהודים.  /למידע מלא...

הקלות הבלתי נסבלת של האדישות – הונגריה 1944

מילות המפתח: אנטישמיות, שואה, הונגריה, יהודי הונגריה, שואה ונצרות
מאמר זה מציג כמה היבטים הקשורים לעמדתה ולהתנהגותה של החברה ההונגרית לגבי גורלם של היהודים. נעשה כאן נסיון להבין את התהליכים והנסיבות אשר הובילו לאדישות, לשיתוף פעולה ולהפיכתן של אוכלוסיות שלמות ל"תלייניות מרצון". בדיקת מאפייני העמדה הפסיבית והעוינת מצד החברה ההונגרית כלפי היהודים שאיפשרה את שואת יהודי הונגריה. /למידע מלא...

גורמי ההתעוררות הלאומית היהודית

מילות המפתח: אנטישמיות, לאומיות יהודית, יהודי ברית המועצות
על הגורמים החיוביים והשליליים להתעוררות הלאומית בקרב יהודי ברית-המועצות, מסוף מלחמת העולם השנייה. בין הגורמים השליליים: האנטישמיות הממלכתית, האנטישמיות העממית, תחושת הניכור הפוליטי והכלכלי והתגברות הלאומנות הרוסית. /למידע מלא...

דעת הקהל והתגובה היהודית בברית-המועצות למלחמת ששת הימים (תיעוד חדש) : תגובת האוכלוסייה היהודית

מילות המפתח: אנטישמיות, מלחמת ששת הימים, יהודי ברית המועצות
למלחמת ששת הימים היתה השלכה ישירה על יהודי ברית-המועצות. המאמר מתאר את התגובות האנטישמיות בחברה הסובבת, את היהודים שחששו לגורלם ותקפו את מדינת ישראל ואת היהודים שהמלחמה זקפה את גאוותם. /למידע מלא...

הרצל והאורתודקסיה

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, דת ומדינה, יהדות אורתודוקסית
במאמר תיאור עמדתו של הרצל ביחס למקומה של הדת במדינה היהודית העתידה ונסיונותיו להשיג את תמיכתה של המנהיגות הרבנית במערב אירופה ובמזרחה. המסקנה של פרופ' שלמון היא כי לאחר הקונגרס הציוני השני פחתה התעניינותו של הרצל באורתודוקסיה ולמעשה הוא ויתר על תמיכתה בהסתדרות הציונית.  /למידע מלא...

ציוני גרמניה וראשיתה של "ברית שלום" : שורשיה של התיזה הדו-לאומית בתנועה הציונית

מילות המפתח: ציונות, מאורעות תרפ"א-תרפ"ב, מדינה דו-לאומית בישראל ובארץ ישראל
המאורעות שפרצו במאי 1921 העלו את נושא היחסים עם הערבים ועם הבריטים לראש סדר יומה של התנועה הציונית. במאמר תיאור תגובתו של זאב ז'בוטינסקי בהשוואה להשפעה שהייתה למאורעות על מרטין בובר, רוברט ולטש, הנס כהן והוגו ברגמן. אישים אלה העמידו במוקד הציונות את התחייה הרוחנית של העם היהודי ולא את הריבונות המדינית. /למידע מלא...

בין השתלבות לייחוד : תפיסת האמנציפציה בשיח הפוליטי של יהודי גרמניה: התחדשות רעיונית וארגונית בימי הרפובליקה

מילות המפתח: אנטישמיות, ארגונים יהודיים, יהודי גרמניה, ארגונים ציוניים, אמנסיפציה (יהודים)
בתקופת רפובלקת וימאר חיו יהודי גרמניה במציאות מורכבת. מצד אחד הם נהנו משוויון זכויות ותחומים רבים, כמו האקדמיה, הצבא והשירות הציבורי, שהיו עד אז סגורים בפני היהודים, נפתחו בפניהם. מצד שני, הפכה הפוליטיקה הגרמנית אלימה ויצרית יותר. המאמר בוחן את תגובת הארגונים היהודייים למציאות החדשה.   /למידע מלא...