מילות המפתח: חינוך יהודי, הורים וילדיהם, יהודי הולנד, אמסטרדם (עיר)
יוסף מכמן מתאר את ילדותו באמסטרדם כילדות של עוני. אביו נהל בית ספר פרטי לילדים יהודים אבל שלח את יוסף ואת אחותו לני ללמוד בבית הספר הציבורי מתוך תפיסה שעל היהודים להשתלב בחברה ההולנדית. יוסף מתאר את היחסים בין אביו לאמו ובין אביו לילדיו. /למידע מלא...

מילות המפתח: תנועות נוער, ציונות סוציאליסטית, יהודי הולנד
יוסף מכמן מתאר את חברותו בתנועת הנוער "זכרון יעקב" באמסטרדם. התנועה הייתה חלק מארגון גג של תנועות הנוער הציוניות שנקרא "הפדרציה של הנוער היהודי". יוסף היה חבר בהנהגה הארצית של הפדרציה ובמקביל למד באוניברסיטה שפות עתיקות. ב- 1926 יוסף נעשה ליו"ר של "זכרון יעקב" והוא מתאר את הפעילות הענפה שהתקיימה בתנועה ואת היחסים בינה לבין התנועות הציוניות האחרות. /למידע מלא...

המהפך של 1879 : לידתו מחדש של הרייך השני : מול עולם תעשייתי

מילות המפתח: אנטישמיות, הרייך השני, ביסמרק, אוטו פון
האנטישמיות המודרנית והלאומנות הגרמנית הופיעו בגרמניה בשלהי שנות השבעים של המאה התשע עשרה אך הן לא היו תגובה ישירה למשבר הכלכלי ולחוסר הביטחון אלא לאופן שבו הם נחוו בגרמניה. /למידע מלא...

הלאומיות היהודית - מגוון אידאולוגיות וארגונים

מילות המפתח: ציונות, לאומיות יהודית
על זרמים, אידיאולוגיות, אירגונים ואישים מרכזיים שעמדו בראש התנועות הלאומיות היהודיות במאה ה-19 באירופה. /למידע מלא...

זכויות היהודים אינן נשמרות גם ברומניה

מילות המפתח: אנטישמיות, זכויות הפרט, יהודי רומניה
על מעמדם האזרחי של יהודי רומניה בתקופה בין שתי מלחמות עולם. למרות שלקהילה היהודית הוענקו אמנציפציה ואוטונומיה סבלו היהודים ברומניה מאנטשימיות שבאו לידי ביטוי בפוגרומים ובתנכלויות לנפש ולרכוש. /למידע מלא...

מילות המפתח: אנטישמיות, מוסדות חינוך ותרבות, מפלגות פוליטיות, יהודי קרקוב
סקירה מקיפה של החיים היהודיים בקרקוב בין שתי מלחמות עולם: על גילויי האנטישמיות והארגון הגנה עצמית, מוסדות החינוך השונים, הפיצול הארגוני והפוליטי, חיי התרבות והיצירה, היחסים עם הפולנים ונתונים דמוגראפיים. /למידע מלא...

מילות המפתח: התיישבות, ציונות, יהודי יוון
פרק מתוך סקירה על השנים הראשונות להקמת מושב צור משה. היוזמה להקמת המושב הייתה של ד"ר משה קופינאס, שהיה ציר בפרלמנט היווני ובקש להגשים את הרעיון הציוני ע"י התיישבות חקלאית בארץ ישראל. בפרק תיאור פעולתה של התנועה הציונית בין השנים  1919-1897. /למידע מלא...

הדיון האידיאולוגי בציונות בעקבות כינון המדינה

מילות המפתח: ציונות, ישראל ויהדות התפוצות, זהות יהודית
הצגת העמדות השונות בנושא הרעיון הציוני לאחר הקמתה של מדינת ישראל ומשמעותה של הזהות היהודית בתפוצות. בקוטב האחד, דוד בן גוריון שייצג עמדה חד משמעית של שלילת הגלות אך לא התעלם מחשיבות התמיכה של יהודי התפוצות במדינה. מנגד מרדכי קפלן, שאמנם אישר את מרכזיותה של מדינת ישראל לקיום היהודי בגולה, אבל ראה חשיבות בבנייתה של היהדות באמריקה. במאמר מוצגות עמדות ביניים של אישים נוספים כבן הלפרן, אליעזר שביד, הלל הלקין, א"ב יהושע, הרב קוק, הראל פיש ועוד. /למידע מלא...