כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא : לוח גזר

בחודש ספטמבר 1908 נתגלה בחפירות גזר לוח אבן קטן שזמנו-המאה ה-10 לפנה"ס מימי דוד או שלמה (72x67 מ"מ) ובו שבע שורות כתובות בכתב עברי עתיק. שבע השורות כוללות רשימה של חודשים ושל העבודות החקלאיות הנעשות בהם.

הביטוי "ירחו" חוזר בכתובת פעמים אחדות. משמעות הו"ו במילה "ירחו" אינם ברורה, אפשר שהיא מליצית, כמו "חיתו ארץ", או שזאת סיומת של הרבים כמו "ירחיו", או צורת סמיכות של גוף שלישי.

בכל שורה כתוב פועל המבטא סוג של פעולה חקלאית, כמו אסף, קצר, זמר, שהן פועלות ידועות. בשורה 2 כתובה המילה "לקש", הנזכרת גם בעמוס ז, א, שמשמעה זריעה מאוחרת או גשמי המלקוש. בשורה 3 כתוב הביטוי "עצר פשתים". השורש ע'צ'ד' נזכר ביש' מד, יב: "חרש ברזל מעצד". המילה "מעצד" היא כנראה כלי מלאכה מסוים, ומשמעות הביטוי היא כנראה קציר פשתים.

אם נפרש את המילה "ירחו" כביטוי זוגי, נוכל לקבוע שמדובר בפעולות חקלאיות לאורך כל השנה: תשרי וחשון חודשי אסיף, כסלו וטבת חודשי זריעה, שבט ואדר חודשי לקט, ניסן קטיף פשתים, אייר קטיף שעורים, סיון קציר, תמוז ואב חודשי זמירה, אלול חודש קיץ התאנים.

מגמת הרשימה אינה ברורה. אפשר שיש כאן פקודה מטעם השלטון, או תקנון של סדר העבודות החקלאיות או שיר חקלאי או שזו רשימה הקשורה לתשלומים שחלו בחודשים אלה וכיו"ב.

לדעת רוב החוקרים זמנה של הרשימה הוא המאה העשיית לפני הספירה.

הכתובת חרותה על אבן גיר
המקור: תל גזר
הזמן: המאה העשירית לפסה"נ

1. ירחו אספ ירחו ז
2. רע ירחו לקש
3. ירח עצד פשת
4. ירח קצר שערמ
5. ירח קצר וכל
6. ירחו זמר
7. ירח קצ

(שני) ירחיו (של האיכר) אסיף, שני ירחיו ז
ריעה, (שני) ירחיו זריעה מאוחרת,
ירחו קציר פשתים,
ירחו קציר שעורים,
ירחו קציר ומדידה,
(שני) ירחיו זימור (הגפנים),
ירחו (פירות) קיץ.

הכתובת היא אחת הכתובות העבריות הקדומות שנתגלו עד כה. הכתיב בכתובת זו, שלא כמו בכתובות עבריות מאוחרות יותר, הוא כתיב חסר אף בסופי המילים. כך למשל המילה "ירח" יש לקראה "ירחו", כלומר "הירח (=החודש) שלי"; ואילו את המילה "ירחו" יש לקרוא "ירחיו", כלומר "הירחים שלי".

בלוח נמנות שמונה פעולות של עבודות השדה, מהן ארבע הבאות עם הצורה "ירחו". נראה שהמילה "ירחו" מכוונת לצורת הריבוי הזוגי, כלומר: שני ירחי אסיף, שני ירחי זריעה, וכו' – וכך מונה הלוח שנים-עשר חודשים. בשולי הלוח חרותות שלוש האותיות "אבי", או אולי "אבג" – האותיות הראשונות של האלפבית.

גובה: 11.1 ס"מ רוחב: 7.3 ס"מ

העתק מן המקור נמצא במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול.

פירושו של לוח גזר

שורה 1: 'ירחו' צורת סמיכות עתיקה מ"ירח", או: צורת הזוגי: שני ירחים אסיף. האות ז' מצטרפת לשורה 2: זרע.

שורה 2: לקש – זריעה מאוחרת.

שורה 3: עצד פשת או: עצד פשת, קצרי הפשתה: או: עידור הפשתה.

שורה 4: קציר שעורים.

שורה 5: קצרו כל, או קצר וכל = החודש שבו נגמר הקציר (יש מפרשים את המילה "כל" ע"פ ישעיהו מ, יב: מדידה)

שורה 6: זמר = החודשים, שבהם גדלות זמורות הגפנים, או: החודשים, שבהם בוצרים את הגפנים. יש קוראים: ירחי זמיר.

שורה 7: קץ = קיץ. הפירות האחרונים של הקיץ.

לפרטים אחרים קשורים לנושא:
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא
לוח גזר
מצבת מרנפתח
כתובת מישע
חרסי שומרון
כתובת השילוח ומצבת סנחריב
כתובות נוספות