 |
טכנולוגיה |
2000 לפנה"ס:
הבבלים הם הראשונים להשתמש במעטפות. המעטפות נועדו לכסות מסמכים אישיים או סודיים. המעטפות הוכנו מחימר ובושלו יחד עם המכתב עצמו, כך שלפותח המעטפה הייתה עבודה קשה מאד כדי לחלץ את הנייר מתוכו.
1786:
הפיזיקאי ג'ורג' כריסטוף ליכטנברג הוגה את הגדלים הסטדנרטים של דפי דפוס (ISO). מסתבר שהגדלים הסטנדרטיים שאנו מכירים: 3A B5 ,A4 וכד' לא נבחרו באקראי. לכל הגדלים הללו מכנה משותף והוא היחס השווה בין גובה הדף לרוחב הדף, כך שאם מקפלים אותם לחצי היחס תמיד נשמר. גדלים אלו נשתמרו עד היום בהדפסה וצילום מסמכים ולנו אין מושג שמאחורי דבר כה טריוואלי מסתתרת מחשבה מתמטית מכוונת.
1840:
הבול הראשון רואה אור. את הקרדיט להמצאת הבול יש להעניק לבנו של מנהל בית ספר, רולנד היל. איש לא העלה בדעתו שפיסת נייר עם דבק תהיה מוצר שמיש בכל העולם מאות שנים לאחר מכן.
היל, ראה בשיטת הדיוור באותו זמן מסורבלת ולא יעילה. הוא הבין שכדי להעריך תשלום של דבר דואר לפי יעד ומשקל, קל יותר ליישם בעזרת בול שמודבק אליה שקובע את המחיר. היל זכה לתואר של סר ממלכת אנגליה ותארי כבוד נוספים מטעם רשות הדואר על המצאתו.
שנות ה80-:
נייר הכרומו משמש להדפסות איכות של פוסטרים ופלייארים בצבע. הנייר מכיל שכבת ציפוי שמקשה אותו ומשפרת את איכות הדפוס עליו מבחינות רבות: פריסה אחידה של הדיו על גביו, רמה גבוהה של שקיפות והצללה טבעית.
|
בית |
1391: (נייר טואלט)
הסינים היו הראשונים שחשבו לנכון, שרצוי לנגב אחרי ש... (אתם יודעים). באותה שנה הנפיקו בסין 720 אלף גלילי נייר טואלט. הראשונים שזכו להתענג על המגע הרך היו כמובן אנשי הקיסרות. ב- 1857 בחור ניו-יורקי בשם ג'וזף סי. גייטי מייצר את חבילת נייר הטואלט הראשונה המיועדת לחדרי שירותים. החברה שלו מכרה 500 ריבועים ב-50 סנט בלבד והוא דאג להדפיס את שמו על כל ריבוע (חלילה שלא נשכח מי הוא ברגעים הקריטיים של חיינו)
1844 : (שקיות נייר)
פרנסיס וול מייצר את שקיות הנייר המסחרית הראשונה בבריסטול, אנגליה. הנייר שהיה עשוי באותו זמן מסיבים, לא היה ניחן בשל כך בגמישות ולכן היה קושי בקיפולו.
בשנת 1870 מרגרט נייט המציאה שקית נייר עם דפנות מרובעות, כדי להרחיב את שטח הבסיס, לצורך סחיבה של מוצרים גדולים יותר. נייט ייסדה חברה מיוחדת לכך באותה שנה וזכתה לתואר "אם שקיות המכולת", בעיקר בזכות העובדה שבשקיות הנייר שלה משתמשים עד היום בכל רחבי ארצות הברית.
1872 : (נייר אפייה)
לתומאס אלווה אדיסון לא היה רק להיט אחד! בשנה זו, בהיותו בן 25 בלבד הוא המציא את נייר השעווה. ביצור הנייר הוספו חומרים משמרי לחות ובשל כך התאים לשימוש במזון. אחסון ועטיפת מזון (ללא חדירת מים), בישול ואפייה (שומר על חום ואינו נדבק למזון). נייר השעווה שימש גם למטרות אמנותיות שונות ולייצור מכשיר הקאזו (סוג של מכשיר מוסיקלי).
1907 : (מגבוני נייר)
חברת הנייר "סקוט פייפר" מציגה את מגבוני הנייר הראשונים. הם הומצאו לצורך מניעת התפשטות של נזלת בכיתות לימוד בפילדלפיה.
עד מהרה מצאו אנשים שימוש במגבונים אלו גם במטבח. רמת הספיגה שלהם הייתה נמוכה יחסית ולכן בהמשך הזמן החלו לייצר בנפרד טישו לקינוח ומגבונים למטבח.
1906 : (אריזת קרטון לחלב)
אריזת הקרטון הראשונה לחלב הביתי יוצרה. הקשיים היו לייצר חומר קשיח, שיוכל לשמור את טריות החלב לאורך זמן. נייר הקרטון שהיה פופולרי באותו זמן היה מועמד ראשי לכך. בעיה נוספת הייתה תכנון התחתית (שלא ייזל) והפיה (שניתן יהיה למזוג בקלות). תשע שנים מאוחר יותר, שופר המראה של האריזה, שדומה יותר למראה שלה כיום.
|
אמנות |
900 לפנה"ס:
ביפן נעשה שימוש ראשון בבובות נייר בתאטרון. המעצבים בנו בובת נייר בצורת אישה לבושת קימונו ששטה בתוך סירת נייר. בובות הנייר שאנו מכירים כיום יוצרו לראשונה בלונדון, 1810 על-ידי Fuller S&J. למרות שמדובר בבובות שטוחות, הן הצליחו לשעשע אותנו בילדות הן בתאטרון ובספרות.
לבובות עוצבו גם בגדי נייר, כך שהילדים יכלו לעצב את סגנון הלבוש שלהן כרצונם.
2000 לפהנ"ס:
הסינים מתחילים לייצר טפטים מנייר, אולם השימוש בהם לקירות נעשה רק במאה ה-17 באירופה, כתחליף לחומרים יקרים לציפוי קירות. בשנת 1785 הצרפתי כריסטופר-פיליפ אוברקמף ממציא מכונה להדפסה על טפטים מנייר. עד לאותה שנה איירו האירופאים על הטפטים בכתב יד בלבד.
המאה ה6-:
אמנות קיפולי הנייר "אוריגימי" שהחלה בסין מתפשטת לאי קטן ביפן ומשם מתפתחת בגדול.
הנייר בזמנו היה מוצר נדיר ולכן אמנות קבלה נופך אסתטי ואצילי ממש כפי שהפך להיות טקס בתי התה ביפן. המסחר בנייר והפיכתו לנחלת הכלל גרם לאוריגמי להפוך לתרבות המונים והתפשטותו המהירה במערב. שיעורים, משחקים, ספרים ותערוכות הם רק חלק קטן מהאמצעים שבהם תרבות זו הופצה.
המאה ה17-:
תעשיית הנייר משגשגת ביפן והופכת למעשה אמנות. בגלל תנאי האקלים, נדרשים החוואים ביפן לבנות בתים בתנאם מיוחדים. הנייר נכנס לשימוש בעיצוב של בתים וכפרים שלמים. הבנייה נעשית בעזרת יצירת לוחות מנייר "טוסה". בשנת 1850 מגיע שיא הבנייה מנייר לעשרות אלפי בתים בכל רחבי יפן.
1939:
דארד האנטר, בן למשפחה העוסקת בהדפסה ופרסום מקים במסצ'וסטס את המוזיאון לאומנות מנייר. מאז ועד היום מוצגות במוזיאון תערוכות הכוללות יצירות אמנות שונות, כולן מנייר: רהיטים זעירים, מיצגים, ספרים עתיקים, ותיעוד על ההיסטוריה של התפתחות הנייר. בזכות פועלו זכה ענף זה לרנסאנס מחודש.
|
ממשל |
1690:
מושבת מסצ'וסטס מדפיסה את שטרות הכסף הראשונים עבור שימוש מקומי, מה שיהפוך, מאה שנה מאוחר יותר לשטרות כסף של הבנק האמריקני. המתיישבים האמריקנים באותה תקופה החלו להשתמש בשטרות נייר אלו כאמצעי עבור מימון המלחמה המהפכנית.
1811:
עשרים שנה לאחר שהבנק האמריקני הראשון נוסד, הוא מאשר את שימוש בשטרות כסף על מנת לפשט את תהליך המסחר ולהקל על האזרחים. אולם שטרות אלו היו קלים לזיוף ולכן בשנת 1863 שכלל הבנק את שיטת הנפקת השטרות והטביע עליהם חריטות מיוחדות כדי למנוע את התופעה.
מאי, 1948 :
טכס הכרזתו של דוד בן-גוריון על מגילת העצמאות. המסמך החשוב ביותר של הגדרת קיומה של מדינת ישראל. למעשה, החתימה מתבצעת על מגילת קלף ריקה, כי לא היה זמן לעצב את הנוסח הסופי על גבי הקלף. בן-גוריון הקריא את ההכרזה מדפי נייר, שהיו עטופים בעטיפה כחולה.
1978:
מנחם בגין ושמחה ארליך, מאשרים "למחוק 0 " מערכי הלירות ומורים להנפיק את השטרות החדשים. ההכנות התנהלו בסודיות גמורה ושטרות השקל הראשונים הוכנסו למחזור ב-1980 . הרפליקה המוצעת ראשונה בסדרה היא של שטר 10,000 שקלים, אותו עיצב אשר קלדרון. על גבי השטר מופיע דיוקנה של גולדה מאיר לצד עץ שענפיו שלובים בצורת מגן דוד ברקע, מנורת שבעת הקנים. בצד הגב, גולדה מאיר בתוך קהל מול בית הכנסת במוסקבה, ברקע המילים "שלח את עמי". שטר זה יחד עם שטר 100 לירות עם דיוקנו של בנימין זאב הרצל, הפכו לשטרות המפורסמים ביותר בארץ.
1999:
לציון מותו של המלך חוסיין, מנפיקה הממשלה מעטפת נייר צבעונית, הכוללת בול של חוזה השלום עם ירדן בצירוף חותמת עם תאריך פטירתו. בצדה השמאלי תמונה של המלך חוסיין וצירוף של מטבע נחושת.
|
הסטוריה |
3000 לפנה"ס:
הנייר הראשון הזכור לאנושות עשוי מצמח הפפירוס. למעשה הוא שייך למשפחה של אבות קדמונים של הנייר, המכונה: "טאפה". המשותף לכל אלה הוא המקור מהם הם עשויים; קליפות של עץ תות, תאנה ודפנה. נייר ה"טאפה" היה נפוץ באותה תקופה במדינות סביב קו- המשווה ובדרום מזרח אסיה. חפירות בסין גילו לאחרונה שימוש בנייר זה, תגלית זו הוכיחה למעשה שהם היו הראשונים להשתמש בסוג נייר זה, לפני מדינות המערב.
ייצור הנייר נעשה בטכנולוגיה עתיקה מאד, שכללה חימום של סיבי קליעה, אשר שוטחו בעזרת פטיש גדול. כתוצאה מכך הסיבים נמסו לתוך מיכל גדול ובתוספת מים יצרו עיסה מיוחדת. התערובת נשפכה באופן ידני על פני יריעת בד מחוררת שאפשרה למים ליזול. את העיסה הנותרת פזרו כמשטח אחיד על פני היריעה והניחו לייבוש בשמש. לאחר הייבוש ניתן היה להוציא את המשטח והחומר היבש היווה את נייר הכתיבה.
שנת 150:
הסינים מפתחים נייר מפסולת טקסטיל. הם הראשונים שהציעו סוגים שונים של נייר, כגון: נייר מצופה, נייר חתוך לפי מידה, נייר עמיד מפני התכלות. אולם הדרישה לנייר עבור אדמיניסטרציה של משרדי ממשלה היה רב ולמייצרי הנייר היה קושי רב לעמוד בה. כחלק משיפור איכות הנייר הם השתמשו בבישול של קני במבוק בתמיסות חיטוי.
שנת 610:
הטכנולוגיה לא פוסחת על מדינות ערב. בבגד, בדמשק ובקהיר מתחילים להקים מפעלים לייצור נייר ובגלל חוסר בחומרי גלם, איכותו של הנייר הייתה נמוכה. הם החליטו להשתמש בעמילן, מה שהקנה לנייר מראה איכותי ושיפר את יכולות הכתיבה על גביו. כ-100 שנים לאחר מכן מחליפים הסינים ידע מקצועי בתחום כתוצאה ממלחמה בין שני העמים והנייר שאנו מכירים כיום החליף את הפפירוס, שהיה למעשה נייר קלף.
המאה ה-17:
צרכי האדם השפיעו על ייצור הנייר. באותה המאה הומצאה מכונת הכתיבה, דבר שהעלה את הדרישה לכמות הנייר הנצרך. כמו כן ספרים הפכו מאד פופולריים והנייר היה חייב להיות בעל איכות גבוהה יותר.
המאה ה-19 וה-20:
במאות אלו תהליך יצירת הנייר הפך לממוכן והופץ לראשונה גם לצרכים מסחריים בקנה מידה רחב מתמיד. הייצור הפך למהיר ויעיל יותר ע"י שיפור מכונות הייצור (כגון: יאנקי צילינדר). בנוסף לגידול במהירות הייצור, היה שימוש בחומרים חדשים, באפשרויות ייצור של גיליון והכי חשוב מהכל באוטומציה.
2000 ואילך:
העידן הטכנולוגי מעמיד בסימן שאלה את תום תוחלת החיים של הנייר הכתוב. למרות שיותר ויותר דוקומנטציה עוברת לפורמטים דיגיטליים, השימוש בנייר לא ייעלם. למעשה רוב החומרים שימוחזרו כנראה יהפכו לנייר.
