צורות נוף אופייניות ומגוון סלעים

מגוון צורות הנוף בנגב הוא תולדת פעולתם של כוחות הבליה, הסחיפה וההשקעה של המים והרוח. כוחות אלה פועלים על הסלעים ו"מפסלים" בהם צורות נוף מרהיבות.

הרים מחודדים ומשוננים

בדרום הנגב, באזור הרי אילת ותמנע, מתגלה לעינינו נוף מיוחד - נוף מחודד ופראי. הגורמים העיקריים לעיצוב נוף זה הם:

סלעי היסוד הקשים והעמידים יחסית בפני תהליכי בליה וסחיפה.
שיטפונות חזקים הגורמים לתהליכים חריפים של חתירה וחריצה בסלע, של הסרת בליה מעל פני השטח וסחיפתה.
מיעוט צמחייה, המאפשר למים לזרום במהירות ובחוזקה.

קניונים

בתנאים מדבריים, עוצמת החתירה הגדולה של השיטפונות יוצרת קניונים.
מי השיטפונות, המנוקזים לאפיקי הנחלים, חורצים בכוח רב את הסלע ומעמיקים בתוכו קירות זקופים.
הקניונים נוצרים בסלעים רכים ובסלעים קשים; היווצרותם היא בעיקר תוצאה של בליה מכנית.

חוליות (דיונות)

החוליות - דיונות בלועזית - הן גבעות או רכסים של חול שנבנו בידי הרוח.
כאשר החול המוסע ברוח נבלם על ידי מחסום כלשהו (אבנים, שיחים זעירים) או כאשר תנועתו נפסקת מפני שהרוח דעכה - הוא מצטבר ויוצר חולית.
חוליות רבות אינן יציבות. הן נודדות - בשל הרוח הדוחפת את גרגירי החול ומגלגלת אותם הלאה.
צורותיהן של החוליות מגוונות מאוד, ובדרך כלל הן תלויות בכיוון הרוח הנושבת.

מידע נוסף בנושא ניתן למצוא בערך סביבות חיים - חולות.

צורות אבן החול הנובית

אבן החול הנובית הנמצאת בדרום הנגב היא סלע משקע יבשתי. הסלע נוצר כתוצאה משקיעת גרגירי קוורץ - שמקורם בבליה של סלע הגרניט - וליכודם לשכבות סלע.
אבן החול הנובית עשירה בגוונים אדומים וצהובים - בעיקר בזכות תחמוצות של ברזל - אך ישנן גם אבני חול לבנות, שחורות, ולעתים אף ירוקות.
עיצוב אבני החול הוא בעיקר תהליך של בליה מכנית.

קמרים בלתי-סימטריים ומכתשים

אזור הר הנגב בנוי מקמרים בלתי-סימטריים הנמשכים מצפון-מזרח לדרום-מערב. באזור זה בולטת צורת נוף מיוחדת במינה - המכתש. חמישה מכתשים יש בנגב, ביניהם מכתש רמון, מכתש חתירה (המכתש הגדול) ומכתש חצירה (המכתש הקטן). המכתשים נוצרו בתוך הקמרים הבלתי-סימטריים , במקום הגבוה ביותר ברכס.
בחלקם התחתון של כל המכתשים מצויות שכבות עבות של אבן חול רכה ועליהן מונחות שכבות עבות של סלעים קשים, כמו גיר ודולומיט.

כדי שייווצר מכתש דרוש שילוב של מספר תנאים:
1. קמר בלתי-סימטרי שבשיאו חודרים מים דרך סדקים ומתנקזים למוצא אחד בלבד.
2. שכבות סלע שאינן אחידות בקשיותן - למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות.
3. אקלים מדברי - שכן היובש שומר על קירות המכתש מפני בליה.

הרי משאר (בדד)

הרי משאר הם גבעות או הרים מבודדים, שמורדותיהם תלולים. הם שרידים של רמות, שהסחיפה והבליה הסירו חלק ניכר משכבות הסלע סביבן.
חלק מהרי המשאר הם "הרי שולחן" או "הרי כפתור" שהשתמרו בזכות השכבה הקשה העליונה, שהגנה על השכבה הרכה יותר שמתחתיה מפני סחיפה.

נוף בתרונות

המונח בתרונות (BADLAND) ניתן לשטח שבו מערכת הניקוז מורכבת מרשת צפופה של ערוצים.
בנגב נפוצים נופי בתרונות באזורי חוואר הלשון שבדרום ים המלח, ובאזורי הלס של נחל הבשור.
תופעת הבתרונות נוצרת במקומות שהצמחייה בהם דלילה, הסלע בלתי עמיד והנגר העילי מהיר.

מגוון סלעים

הנגב הוא מקום מפגש בין סלעי משקע לסלעי יסוד. בנגב הצפוני והמרכזי מצויים בעיקר סלעי משקע ממוצא ימי, כמו גיר וקרטון, ובנגב הדרומי יש סלעי משקע יבשתיים, כמו אבן החול הנובית, וסלעי יסוד. המפגש בין סוגי המסלע השונים הוא אחת הסיבות לנופיו המגוונים של הנגב.

הים מול הסלע

במשך תקופות גיאולוגיות ארוכות שכן אזורנו ברצועה שבין לוח יבשתי - הלוח הערבי-נובי - מדרום, לבין אוקיאנוס ענק קדום - אוקיאנוס הטתיס - מצפון-מערב (הים התיכון הוא שריד של אותו אוקיאנוס). עקב תנועות התרוממות ושקיעה של הלוח היבשתי נע גם גבול הים, התקדם ונסוג בהתאם לעלייתו וירידתו של הגוש היבשתי.

כאשר שקע הלוח היבשתי - חדרו מי הים מצפון והציפו שטחים גדולים ממרחבי הנגב; הים כיסה את סלעי המשקע היבשתיים (כגון אבן החול) שנוצרו בתהליכי הבליה של סלעי היסוד - הסלעים שהרכיבו את הלוח היבשתי.

כאשר התרומם הלוח היבשתי - נסוג הים מחלק משטחו של הנגב, וחשף את סלעי המשקע הימיים (כגון הגיר), שנוצרו מסחף ומשרידי בעלי-חיים ששקעו על קרקעית הים.

בתנאים היבשתיים שנוצרו המשיכה פעולת הבליה של סלעי היסוד. תוצרי הבליה הוסעו על-ידי הרוח והמים ושקעו במקומות סמוכים ואף מרוחקים יותר.

תהליכים אלה חזרו על עצמם שוב ושוב:
הלוח היבשתי שקע, הים הציף שטחים, וסלעי משקע ימיים שקעו בקרקעיתו.
הלוח היבשתי התרומם, הים נסוג וסלעי המשקע הימיים ששקעו בו נחשפו.

בצפון הנגב גדול יותר עוביים של סלעי המשקע הימיים (כמו גיר, קירטון, חרסיות). לעומת זאת, בנגב הדרומי גדול יותר עוביים של סלעי המשקע היבשתיים (כמו אבן החול הנובית), בשל קרבתם לסלעי היסוד (הלוח הערבי-נובי) שמבלייתם הם נוצרו.

המפגש בין סוגי המסלע השונים מגוון מאוד את נופי הנגב, שהרי כל סלע מורכב ממינראלים בעלי צבעים שונים ובעלי כושר עמידות שונה בבליה ובתהליכי שחיקה.