עוד היד נטויה

לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם בעלי החיים, הצמחים, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספנו חלק מהם וחילקנו אותם לקבוצות.

לעתים אותו סמל מסמל כמה דברים, אבל כאן ציינו רק את הסמל והכינוי העיקריים (להרחבה: לשון וסגנון, ספר שני, א' בן אור, הוצאת יזרעאל, עמודים 78–88).

אברי הגוף

לב – כינוי לחכמה, שִׁמְעוּ-נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ (ירמיהו פרק ה, כא).

עורף – סמל לעקשנות, וַיֹּאמֶר יְ-הוָה אֶל-מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא (שמות פרק לב, ט).

מצח – סמל לעקשנות, וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ--כִּי-אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי כִּי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי-מֵצַח וּקְשֵׁי-לֵב הֵמָּה (יחזקאל פרק ג, ז).

אף – כעס, אַךְ לֹא-שָׁב יְ-הוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר-חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה--עַל כָּל-הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה (מלכים ב פרק כג, כו).

יד – כינוי לכוח פיזי, וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה (דברים ח, יז).

כינוי לכוח כלכלי, לאמצעים, וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ--וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ (ויקרא כה, לה).

סמל לשלטון, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם--כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל-יְ-הוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ (תהילים קכג, ב).

כינוי לתשישות, אֶשְׁתּוֹלְלוּ, אַבִּירֵי לֵב-- נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא-מָצְאוּ כָל-אַנְשֵׁי-חַיִל יְדֵיהֶם (תהילים עו, ו).