הנשר הוא אחד העופות הדורסים הגדולים ביותר. מוטת כנפיו כ- 280 ס"מ. תפוצתו רחבה מדרום אירופה דרך טורקיה ואירן ועד מרכז אסיה. איי תפוצה מבודדים נמצאים גם בצפון אפריקה. הנשר אוהב חום, אך אינו עוף מדברי מובהק.
 |
חיי חברה וחיפוש מזון |
הנשר הוא עוף חברותי הדוגר ולן במצוקים גבוהים. פעילותו מתחילה בשעות הבוקר בסירוק נוצותיו. בשל משקלו הגדול יחסית זקוק הנשר לזרמים של אוויר חם כדי לדאות. כאשר האוויר מתחמם, הוא עולה למעלה ונוצרים זרמי אוויר. האוויר החם העולה למעלה בתנועה סיבובית מכונה "טרמיקה". הנשרים דואים למעלה על גבי הטרמיקה ואחר-כך גולשים מטה עד הטרמיקה הבאה. כאשר עפים הנשרים לחפש מזון, הם מתפזרים על פני שטח גדול, תוך שמירה על קשר עין ביניהם. ראייתם החדה מסייעת להם למצוא את מזונם - פגרי בעלי חיים שמתו. כשמבחין אחד הנשרים בפגר הוא עף לעברו ומתחיל להנמיך. נשרים אחרים המבחינים בתנועה זו עפים אף הם לאותו מקום.
כיון שמזונו אינו זמין, הנשר מסוגל לאכול כמות גדולה מאוד בבת אחת - עד %15 ממשקלו. לעתים, לאחר ארוחה כזאת אין הנשרים מסוגלים להתרומם כדי לעוף, והם מבלים את הלילה ליד הפגר.
|
המדבר - מעוזו האחרון של הנשר? |
אוכלוסיית הנשרים בכל העולם נמצאת בירידה. בארץ נפגעו הנשרים מציד בלתי חוקי, משיפור תנאי התברואה בעדרי הבדואים - שהפחית את תמותת הצאן - ומהרעלות. הרעלות גרמו לפגיעה הקשה ביותר. נשרים רבים נפגעו כאשר אכלו פגרים של מזיקים מורעלים. מצוקי הנגב הם אחד המקומות האחרונים שנותרה בהם אוכלוסיית נשרים גדולה יחסית. כדי לעודד את אוכלוסיית הנשרים הוקמו תחנות האכלה שמביאים אליהן פגרים. באוניברסיטת תל אביב קיים גרעין רבייה שבו מרבים את הנשרים ואחר-כך משחררים אותם חזרה לחיים בטבע.
