|
כיצד נפתח מבצע יואב |
בעיצומה של ההפוגה השנייה דובר על הצורך להשתלט על הנגב בטרם יחל משא ומתן לשביתת-נשק. לשם כך צריך היה לקבל החלטה מדינית שתאשר לפתוח במבצע צבאי בנגב.
ד' בן-גוריון הצליח לשכנע את שרי הממשלה בחשיבותה של החלטה כזו, אך משה שרת, שר החוץ, שהיה אז באו"ם, תבע שהמבצע יוצג כתגובה על התגרות מצרית.
ב-15 באוקטובר 1948 הודיעה ישראל למטה האו"ם, כי שיירה יצאה לנגב, דבר שעליו הוסכם בתנאי ההפוגה השנייה. ההנחה הייתה שהמצרים יפתחו באש על השיירה, אך דבר לא קרה. אנשי השיירה נאלצו לגרות את המצרים לפתוח באש באמצעות הבערת טנק של דלק שגרם לפיצוצים מחרישי אוזניים. בעקבות אירוע זה המצרים פתחו באש.
כך החל מבצע "יואב".
|
פקודת מבצע יואב |
חטיבה 5 חטיבת פלמ"ח חטיבת פלמ"ח |
מס. 11 מס. 12
|
. |
סודי ביותר מידי פקודת מבצע "יואב" |
מטה חזית ד'/מבצעים מב/מס. 219 10 באוקטובר 1948 |
מחוז השפלה מחוז הנגב חטיבה 8 מגד, 2 שדה מטכ"ל/אגם חזית ג' קצין המטה חיל אויר |
כוחותינו:
המגמה: |
רגלים: חטיבה 5 - 5 גדודים חטיבה 11 - 2 גדודים חטיבה 12 - 2 גדודים ו-1 גדוד פשיטה מחוז השפלה - 3 גדודים מרחביים מחוז הנגב - 1 גדוד מרחבי שריונים כבדים: חטיבה 8 – גדוד 81. אוירית: ראה תכנית אויריה נספח מס. 2 תותחנים: 4 סוללות – 75 מ"מ, 4 סוללות – 65 מ"מ, 2 – 6 פאונד, 2 – 17 פאונד, 8 תותחים – 20 ס"מ. מרגמות כבדות: לא ברור. תבוא הודעה נוספת. מגור הכח המצרי במרחב חזית ד'. השיטה: שלב ראשון. חסול כוחות האויב בגזרת עירק-סווידן – בית-ג'וברין. א. נתוק ופיצול כוחות האויב בגזרת מג'דל-אשדוד-פלוג'ה-בית ג'וברין... ב. כבוש פלוג'ה ועירק-מנשיה... ג. פתיחת מעבר לנגב. ד. ערעור מערכת האספקה של האויב. ה. פגיעה בבסיס אוירית האויב. ו. הרעשות אויריות על מרכזי האויב. |
|
מבצע "יואב" (אוקטובר 48) |
באוקטובר 1948 הוחל במבצע "עשר המכות", אשר שמו הוסב על-ידי מפקד המבצע, יגאל אלון, למבצע "יואב". יואב דובנו, שעל שמו נקרא המבצע, היה אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפלו בהגנה על נֶגְבָּה.
מטרת המבצע היתה ליצור קשר בין אזורי השפלה, שהיו בשליטת המדינה היהודית, לבין אזור הנגב, באמצעות השתלטות על רצף של מאחזים שהקימו המצרים. באופן זה לפרוץ את המצור המצרי על הנגב.
במהלך מבצע "יואב" כותרה חטיבה מצרית באזור פַאלוּגָ'ה. עם החיילים המצרים שכותרו היה גם ג'מאל עבד אל-נאצר, לימים – נשיא מצרים. בעקבות מבצע יואב נכבשה גם באר שבע במסגרת "מבצע משה".
|
נסיבות כיבוש באר שבע |
בעוד חטיבת 'גבעתי' תוקפת ומבקיעה במסירות את החיץ המבוצר המצרי, החליט יגאל אלון, באישור הפיקוד העליון, להפנות את המאמץ האופרטיבי המסיים של מבצע 'יואב' מכיבוש עזה אל כיבוש באר-שבע. המשימה הוטלה על חטיבת הנגב, שאכן כבשה את באר-שבע, בסיוע כוחות מחטיבה 8, ב-21 באוקטובר [1948], יממה תמימה לפני שהפסקת-האש המחודשת נכנסה לתוקפה, ב-22 באוקטובר. בליל 21-22 באוקטובר ביקר בן-גוריון במטה חזית הדרום בגדרה וסירב להתיר ליגאל אלון לכבוש את עזה: "[את] עזה, בין-כך ובין-כך,... לא ישאירו בשום אופן בידינו. אולם כיבוש באר-שבע יש לו ערך רב – התנ"ך נתן לה פרסום עולמי. והפסקת-אש היום – אם המצרים לא יסרבו – מבטיחה כיבוש זה... הדיון באו"ם לאור כיבושנו בבאר-שבע מוכרח להיות אחר".
© מתוך: פעיל, מאיר. (1990). מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט.
תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
למפת מבצע "יואב" 22-15 אוקטובר
קראו עוד:
מלחמת העצמאות – חמשת המהלכים המרכזיים
מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים
מלחמה לא סדירה - המלחמה בערים
מלחמה לא סדירה - הישובים המבודדים
הפעלת תכנית ד' ומבצע נחשון (אפריל 1948)
קרבות עשרת הימים (18-8 ביולי 1948)
מבצעי ההכרעה – מבצע "יואב" (פריט זה)
מבצעי ההכרעה – מבצע "חירם"
מבצעי ההכרעה – מבצע "חורב"
מבצעי ההכרעה – מבצע "עובדה"
הקרב על ירושלים