 |
מהי תכנית ברנדוט (ספטמבר 1948) |
על פרשת ברנדוט – המתווך מטעם האו"ם.
לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש.
המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי.
מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן.
כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף.
לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.
את התכנית החדשה מסר ברנדוט לאו"ם ב-17 בספטמבר, ולמחרת היום נרצח בירושלים על-ידי קבוצת יהודים קיצוניים. בן-גוריון גינה את הרצח והתנצל באופן פומבי בפני האו"ם ובפני העם השוודי.
|
דוד בן-גוריון – על תכנית ברנדוט |
בדיון של מועצת-המדינה הזמנית, ב-27 בספטמבר 1948, על הדו"ח של הרוזן ברנאדוט, אמר דוד בן-גוריון:
"היש סיכוי, שבהסברתנו באו"ם בהסברה החרוצה והמוצלחת ביותר, נביא לידי כך, שהנגב ישתמר בידינו, שנקבל לפחות את ירושלים החדשה [לאו דווקא כל ירושלים], שיינתן לנו פרוזדור מספיק לירושלים, שרמלה ויפו יישארו במדינה היהודית, שהגליל המערבי והמרכזי יצורפו למדינה [היהודית, תוך ניצול המלצת דו"ח ברנאדוט], שיקום בידינו נמל אילת, שתהיה לנו גישה חפשית ורצופה לים-המלח [מן הכיוון הדרומי] ושחיפה תהיה חופשית מכל אפוטרופסות חיצונית? ואם יקרה נס ותתקבל החלטה כזו ברוב של שני שלישים – האם לא נצטרך להילחם על החלטה זו – כשם שהוכרחנו להילחם השנה על החלטת נובמבר [1947]? היש יסוד להניח, שאם האו"מ יחליטו... מה שיחליטו על ארץ-ישראל – ישתמשו בכל הכוח הדרוש לבצע את ההחלטות האלו? במקרה של חוסר ביצוע, נגיע לאפשרות השלישית: הכרעה צבאית בארץ. לדעתי, אין זה מן הנמנע, שבמקרה של הכרעה צבאית יעלה בידינו לכבוש את הדרך לנגב ולאילת וים-המלח ולהבטיח את הנגב בידינו..."
© מתוך: נאום דוד בן גוריון במועצת המדינה הזמנית ב - 27.09.1948.
למפת תכנית ברנדוט - ספטמבר 1949
