השפעת השימוש בסמים על הנהיגה

הקדמה

כל שימוש בחומרים פסיכואקטיביים גורם לשינוים בחשיבה, תפיסה, כושר שיפוט, מצב רוח, כושר קבלת החלטות, שינוים בתיפקוד מערכות הגוף והנפש ולפגיעה בכישורים מוטוריים. כישורים אלו חיוניים לאותם מצבים הדורשים מיומנויות שיפוט ומיומנות מטורית, הנדרשות בנהיגה. בין הסמים הפסיכואקטיביים נמצאות תרופות ידועות למשל: סמי הרגע, תרופות אנטי – היסטמיניות (נגד אלרגיות), סמים מעוררים ותרופות נגד כאבים. כל אלה סמים חוקיים כאשר ניתנים במרשם רופא ואינם חוקיים כאשר מושגים ללא מרשם. ישנם גם סמים שלא ניתן להשיג כלל תמורת מרשם – אלו סמים לא חוקיים שעל פי רוב נכללים בין הסמים המסוכנים כגון: קנבינואידים (חשיש ומריחואנה), קוקאין וקראק ,אופיאטי (הרואין ,אופיום ,קוק פרסי) סמים הזיוניים (PCP ,L.S.D, ואקסטזי).

ממחקרים שנעשו בעולם התברר שכמחצית מתאונות הדרכים הקטלניות נגרמות ע "י נהגים שהיו תחת השפעת סמים או אלכוהול או בשילוב של שניהם. ככל שהנהג צעיר יותר בגילו עולה רמת הסיכון שלו להיות מעורב בתאונות דרכים עקב חוסר נסיון מספיק בנהיגה. התברר ממחקרים שכאשר אותו צעיר נוהג תחת השפעת סמים ו /או אלכוהול עולה רמת הסיכון במאות אחוזים.

במחקר שנערך לאחרונה בקנדה ביחידת הטראומה של מרכז רפואי בטורונטו נמצא שמתוך 474 קורבנות תאונות דרכים שבגופם נבדקה נוכחות סמים לא חוקיים וחוקיים (אלכוהול הוא סם חוקי), נמצא אצל 40.5% ריכוז של סמים שאינם אלכוהול; אצל 15.2% נמצא שילוב של אלכוהול וסם אחד או יותר ואצל 15% נמצא אלכוהול בלבד. הסמים הנפוצים ביותר היו קנבינואידים, תרופות הרגעה, קוקאין, מורפיום, ברביטורטים וקודאין.

מחקר אחר שבוצע בטנסי שבארה "ב, בקיץ, 1993 בדק הימצאות סמים בבדיקות שתן של נהגים פזיזים אשר נמצאו שליליים בבדיקת נשיפה לאלכוהול. המחקר נערך על 175 נהגים, כאשר 88 מתוכם (59%) נמצאו חיוביים לסמים לפי הפירוט: 13% לקוקאין, 33% למריחואנה ו -12% לשניהם. ממצאי המחקר העלו כי למעלה ממחצית מהנהגים שנתפסו על נהיגה פזיזה ובלתי אחראית אשר לא נמצאו נגועים באלכוהול, נמצאו נגועים בסמים.

למרות שבארץ לא נערך עדיין מחקר מסוג זה, ניתן ללמוד ממחקרים שבוצעו בחו "ל על הסכנה הקיימת בנהיגה תחת השפעת סמים בכל מקום בעולם.

סוגי סמים והשפעותיהם על נהיגה

קנבינואידים (חשיש ומריחואנה) – המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בתוכם הוא THC ושימוש בהם גורם לפגיעה בתפיסה ובתשומת הלב (אי יכולת לשמור על מסלול נסיעה קבוע ). נפגם זמן תגובה וכושר היכולת להבחין בין מסרים חשובים לכאלה שאינם רלבנטיים בתחום הראיה ,השמיעה ותפיסת הזמן. הפגיעה בראיה באה לידי ביטוי בעיקר בנהיגה בלילה בחוסר יכולת למקד מיקום אורות.
מחקרים הראו שבשילוב עם אלכוהול כל האפקטים הנ "ל מתחזקים ומתגברים. ה-THC נשאר בגוף למשך מספר ימים או שבועות (תלוי ברציפות ובמשך השימוש) גם לאחר שעובר מצב ה- HIGH הראשוני וממשיך לפגום ביכולת הנהיגה.

סמי הזייה (PCP ,LSD, אקסטזי) – משנים ומעוותים את תפיסת המציאות ופוגמים בכושר הראיה. גורמים להתרגזות ולהתנהגות אלימה בכביש; האטה בתגובות מוטוריות ;חוסר ריכוז וחוסר תשומת לב, בלבול ונמנום.

סמים מעוררים (אמפיטמינים ,קוקאין) – שימוש בחומרים אלה הוא מסוכן ביותר לנהיגה מכיוון שהשפעתם עשויה להיות קצרת טווח ביותר, וכאשר עוברת השפעתם גוברת העייפות וקיימת סכנת הרדמות על ההגה. כמו כן, מכיוון שהשימוש בהם הוא "כיסוי" בלבד לעייפות הם גורמים למשתמש בהם לבצע פעולות שהן מעבר ליכולתו הגופנית.
סמים אלה גורמים לתגובת יתר, הרגשה מוטעית של ערנות ובטחון עצמי מופרז והתוצאה – לקיחת סיכונים מיותרים; נגרמת התנהגות חסרת סבלנות עד התנהגות עוינת ותוקפנית (תלוי במינון שנלקח); שימוש בקוקאין גורם לשיבושים חמורים בראיה, לרגישות גבוהה לאור והיווצרות הילות אור סביב אופיקטים מבריקים ולקשיים במיקוד הראיה. בדומה להזיות ראיה גורם שימוש בקוקאין גם להזיות שמיעה, הרחה ולתגובות של חשדנות, אי אמון ופאראנויה.

חומרים נדיפים (חומרי דלק, דבקים, טיפקס, מדללים) – הרחתם גורמת לעיוותים בראיה, האצה ופגיעה בכשרים מוטוריים, חוסר קואורדינציה, נמנום. סמים אלה הם מסוכנים ביותר בשילוב עם סמים פסיכואקטיביים אחרים כגון: קוקאין, אלכוהול ותרופות הרגעה.

סמים מדכאים (ברביטורטים, ואליום, אלכוהול,כדורי שינה) – גורמים להאטה בפעילות מערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך להאטה בתגובות ולפגיעה בכושר המוטורי; נגרמים חוסר קואורדינציה וחוסר יכולת לחלק תשומת הלב בין מספר גירויים; בלבול ועיוות המציאות והתפיסה; סחרחורת ונמנום.
מסוכן ביותר הוא השילוב בין ברביטורטים ואלכוהול ובמיוחד ואליום ואלכוהול.

אלכוהול – חומר חוקי והנפוץ ביותר בשימוש .מהווה גורם מספר אחד לתאונות דרים קטלניות שבהן מעורבים צעירים .שימוש באלכוהול גורם לפגיעה קשה בכושר הנהיגה :החל מפגיעה מזמן תגובה וקואורדינציה בין עין ויד עד לאיבוד כושר השיפוט והיכולת לבצע מספר משימות באופן סימולטני . שיבושים במיומנויות אלה קיים גם ברמות אלכוהול נמוכות ביותר (0.02%) שמתקבלות לאחר שתיה של מנה אחת של משקה אלכוהולי (פחית בירה ;כוס יין או שמפניה ;כוסית ויסקי ,וודקה או ברנדי).

צרוף של שימוש בין אלכוהול וסמים אחרי הוא מסוכן ביותר ומחזק את ההשפעות והסיכונים נהיגה.

מצב חוקי

בכל העולם וגם בישראל קיימת התייחסות בחקיקה ובאכיפה לנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים.

לגבי אלכוהול קיימת אפשרות לבדוק את רמתו בדם באופן מיידי ע"י מכשיר לנשיפת אויר וכן בבדיקות דם ושתן. המחוקק קבע איסור נהיגה מעל הרמה המירבית של 0.05% אלכוהול בדם. רמה זו מושגת ע"י שתיה של שתי מנות אלכוהול ע "י נהג שמשקל -7 ק "ג (בהדרגה). העונשים שנקבעו בחוק הם עד שנתיים מאסר ,קנס 22,500 ש"ח או פסילה עד כדי פסילה לצמיתות ,שני העונשים הנ"ל יחד ,פסילה מיידית ל- 30 יום והתליית רשיון הנהיגה ל- 24 שעות.

לגבי נהג שנדרש לכך (בעקבות התנהגותו בכביש) וסרב להיבדק נקבעו העונשים הבאים :שנה מאסר או 10,000 ש "ח ,פסילה לשנתיים בהחזקת רשיון נהיגה ,שני העונשים יחד ,פסילה מיידית ל- 30 יום והתליית רשיון הנהיגה ל- 24 שעות.

לגבי שימוש בסמים עדיין לא נמצאה מדידה מקובלת על החוק לבדיקת ריכוז סמים בגוף. יחד עם זאת, קבע המחוקק כי בית המשפט רשאי לשלול רשיון נהיגה של אדם אשר עבר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים (ייצור ,החזקה ,שימוש וסחר לא חוקי בסמים). בנוסף לעונשים האחרים על עבירה זו, מותר גם לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה או מלהחזיק רשיון רכב לתקופה של עד 5 שנים וגם לתקופה ארוכה יותר, אם בית המשפט סבור שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור.

‏‏נהיגה תחת השפעת סמים – ההיבט המשפטי

על פי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) [תשל "ג, 1973], סעיף 37א (תיקון תשמ"ט, תשנ"ב) -

רשאי בית המשפט (בנוסף על כל עונש אחר) לפסול אדם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה או רישיון רכב לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ואף לתקופה ארוכה יותר (אם סבור בית המשפט שהדבר דרוש כדי להגן על הציבור). וזאת בתנאי שהורשע בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים או עבר עבירה כאמור ולא הורשע, ובנוסף לסמכות בית המשפט לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש).
ואם הורשע אדם בעבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי (סעיף 7 ג סיפה) או קבע בית המשפט שהאדם עבר עבירה כאמור ולא הרשיעו אך לפני כן הורשע בעבירה כאמור, רשאי בית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה שלו לשנתיים, או לתקופה קצרה יותר ('בנסיבות מיוחדות').
בית המשפט רשאי לקבוע שפסילת רישיון הנהיגה תיכנס לתוקף לאחר סיום ריצוי עונש המאסר.

ב- 22 ביולי 2003 התקיים דיון בוועדת הסמים של הכנסת בנושא שלילת רישיון הנהיגה למשתמשים בסמים ובאלכוהול בהשתתפות נציגים של משרדי ממשלה ,צה "ל (מצ "ח) והמשטרה. ד"ר רחל בר-המבורגר ייצגה את הרשות ודבריה רשומים בעמ' 19 בפרוטוקול הדיון המצ"ב.

בחוקים של מדינות העולם מצויים סעיפים הנוגעים לפסילת רישיון הנהיגה ועונשים אחרים (כולל מאסר) בגין נהיגה בהשפעת סמים. ברוב מדינות אירופה מכוסה נושא הנהיגה בהשפעת סמים בחוקי תעבורה ובחמש מדינות באירופה הוא כלול בחוק הפלילי (פינלנד, צרפת, גרמניה, פורטוגל וספרד). 11 מדינות באירופה אינן מבחינות בין סוגי חומרים כגורם לעבירה; פורטוגל מציינת חומרים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים (לפי הגדרתם באמנות הבין –לאומיות); אוסטריה כוללת את כל החומרים מלבד בנזודיאזפינים וברביטורטים; שבדיה ופינלנד מוציאות מהכלל חומרים שהאדם נדרש לקחת באישור רפואי, צרפת אוסרת רק סמים נרקוטיים ובלגיה מציינת שבעה חומרים ספציפיים.

15 מדינות מתייחסות לשילוב בין נהיגה ושימוש בסמים כאל עבירה פלילית. בגרמניה וספרד אלו עבירות פליליות וגם מינהליות, ובאוסטריה זוהי עבירה מינהלית. ובנוסף מאפשרות כיום מדינות רבות ( 9 מדינות באירופה: בלגיה, דנמרק ,גרמניה, ספרד, איטליה, לוקסמבורג, פורטוגל, פינלנד, נורווגיה) לערוך בדיקות לזיהוי סמים בדם או בשתן באופן אקראי בצידי הדרכים. ב- 6 מדינות באירופה ניתן לערוך בדיקות אלה רק על פי חשד מסוים (צרפת, אירלנד, הולנד, אוסטריה, שבדיה, יוון). גם במדינת ישראל כבר קיימת אפשרות לקיים בדיקות לזיהוי סמים בקרב נהגים חשודים, אם כי הנושא עדיין אינו מוסדר כמו במקרים של בדיקות של שימוש באלכוהול (בדיקת נשיפה) שכוללת סטנדרטים ברורים לגבי רמת אלכוהול מותרת בדם.

הבעיה היא להוכיח את הליקוי (impairment) כלומר גם אם נמצאו סמים בדם או בשתן עדיין יש להוכיח את הקשר ביניהם לבין הפגיעה בנהיגה (למשל, אפשר לזהות שרידי קנאביס בדם גם לאחר 28 יום מהשימוש האחרון בחומר ואין הדבר פוגם בנהיגה). בגלל קושי זה שינו מדינות אחדות את החוק ואסרו בחוק את השימוש בסמים 'כשלעצמו' (per se) תוך נהיגה. חוקים אלה קובעים שעצם העובדה שנמצאו סמים בדם או בשתן מהווה סיכון לנהיגה ולכן ניתן לשלול את רישיון הנהיגה ולנקוט בעונשים אחרים. יש מדינות המשתמשות בעקרון' אפס סבולת'. (zero tolerance) מדינות שבהן מיושמים כבר החוקים האמורים (מסוף המאה ה- 20 או תחילת ה- 21) הן: גרמניה, שבדיה, שוויץ, בלגיה, פינלנד, לוקסמבורג, צרפת, וכן ב- 8 מדינות בארצות הברית: אריזונה, ג'ורג'יה, איובה, אילינוי, אינדיאנה, מינסוטה, רוד איילנד, יוטה. בחלק ממדינות אלה אף נקבעו תקנים לרמת סמים לסוגיהם בדם כאינדיקציה לפגיעה בנהיגה (בדומה לקיים באלכוהול). ב-8 מדינות באירופה נדרשת הוכחת הלקות (impairment) כדי לקבוע את רמת העבירה (דנמרק, אירלנד, איטליה, הולנד, אוסטריה, פורטוגל, בריטניה, נורווגיה).

תהליכים אלה של מתן אפשרות לביצוע בדיקות סמים בגוף בצידי דרכים מצד אחד, ויישום חוקים בתחום הנהיגה מסוג 'כשלעצמו' או 'אפס סבולת' מצד שני, ממשיכים להתקדם במדינות העולם וכנראה שיגברו לאור הגידול בשימוש בסמים ובתאונות הדרכים שנגרמות בעטיים. כל הנושא של בדיקות לשימוש בסמים כרוך כמובן בבדיקות לשימוש באלכוהול, שני נושאים שמהווים סיכון לנוהג ולנוסעים.

מקורות

FACTS ABOUT ALCOHOL, OTHER DRUGS AND DRIVING. THE JOURNAL, VOL. 21, NO. 3, 1992. PP 11-12.
HAMBURGER, DAVID. DRUG CONENTRATION AND DRIVING IMPAIRMENT; REPORT FOR THE ANTI DRUG AUTHORITY. JULY, 1991.
BROOKOFF, D., COOK, C.S. ET AL. TESTING RECKLESS DRIVERS FOR COCAIN AND MARIJUANA. THE NEW ENGLAND J. OF MEDICINE, 331, 25/8/94, PP. 518-522.
מיכאלי, נחום, עורך. אלכוהול ונהיגה; לקט מהרצאות יום עיון. עמותת "אפשר" ומשרד העבודה והרווחה, מאי, 1991.