שם נרדף במקרא לַנִילוּס, נהר מצרים. ייתכן שמקור השם הוא בשפה המצרית.

לעיתים משמשת המילה "יאור" כשם עצם כללי, שפירושו: נהר גדול, ולעיתים מוזכרים יאורים, ככינוי לנחלי מים (איוב כ"ח 10) או בהשאלה ככינוי לנהרות המים שבשמים, שהאל צורר אותם בענן (מלכים ב' י"ט 24; ישעיה לז 25).