התחייבות שנעשית מתוך רצון חופשי, בפני אלוהים, לעשות פעולה מסויימת, או להימנע ממעשה מסויים.

אסור להפר נדר: "איש כי יידור נדר לה'… לא יחל (= יחלל) דברו. ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל' 3).
הנדר המקובל ביותר היה להקריב קורבן (זֶבַח נֶדֶר).
בדרך כלל נעשה הנדר "על תנאי": אדם נָדַר נֶדֶר במצבי סכנה או מצוקה, והנדר הוא הבטחה לבצע פעולה מסויימת כאות תודה לה', אם יעזור לאדם בצרתו.
דוגמאות:
- "אם נתון תיתן את העם הזה בידי - והחרמתי את עריהם" (במדבר כ"א 2);
- "ותידור נדר ותאמר: ה' צבאות, אם ראה תראה בעוני אמתך, וזכרתני, ולא תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך זרע אנשים - ונתתיו לה' כל ימי חייו…" (שמואל א', א' 11).
כיום מקובל לקיים נדר באמצעות מתן תרומה לבית הכנסת או לצדקה. מנהג אחר הקשור בנדרים הוא "הַתָּרַת נְדָרִים" (=ביטול הנדר) מדי שנה בערב ראש השנה, וכן תפילת "כֹּל נִדְרֵי" בערב יום כיפור, שנועדה לבטל נדרים שנעשו ללא מחשבה או מתוך הֶכְרַח.