עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > הגלילעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שימור מבנים ואתריםעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת השלטון הצלבני
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאורכתר הוצאה לאורידיעות אחרונות


תקציר
על מבצר המונפור, שרידי מבצר צלבני בגליל המערבי, בלב אגן נחל כזיב. מהמרהיבים שבמבצרי הצלבנים בארץ.



מבצר מונפור


שרידי מבצר צלבני בגליל המערבי, בלב אגן נחל כזיב, על שלוחה תלולה בין נחל כזיב מצפון לבין ערוץ צר ועמוק מדרום (נ"צ 1715.2722). מהמרהיבים שבמבצרי הצלבנים בארץ. אפשר להגיע אליו בשתי דרכים: (א) דרך כבושה, היוצאת ממעיליא לכיוון צפון, שהיא המשך כביש הכניסה לכפר. דרך זו, המתאימה לכל סוגי כלי הרכב, מסתיימת ליד המסעף להלה, במגרש חנייה במרחק של כ-1.5 ק"מ מהאתר. משם נמשכת אל המבצר דרך עפר טובה אך תלולה, המגיעה עד לחפיר בעורפו של המבצר (להלן). (ב) כניסה ממערב למושב גורן, דרך פרק גורן, עד למצפה מונפור. משם יש לחצות את נחל כזיב ברגל.

פירוש שמו הערבי - קלעת אלקרין - הוא "מבצר הקרן הקטנה", משום מיקומו על שלוחה תלולה. מכאן גם שמו הערבי של נחל כזיב - ואדי אלקרין. המונפור הוקם בראשיתו לא כמבצר גבול או כמבצר דרכים, שכן גבול ממלכת הצלבנים רחוק ממנו מרחק רב, ונחל כזיב לא שימש מעולם ציר תחבורה חשוב באזור זה, אלא כחווה חקלאית מבוצרת, ורק ברבות הימים היה למבצר. החווה, שנוסדה באמצע המאה ה-12, היתה שייכת לאחוזה הפיאודלית שמרכזה היה במעיליא (ע"ע). במשך השנים גדלה חשיבותה, והיא נקראה בשם "מצודת המלך החדשה" (Castellum Nouvum Regis) להבדיל ממעיליא, היא "מצודת המלך". צלאח א-דין כבש אותה לאחר ניצחונו בקרב קרני חטין (1187), אך לאחר חמש שנים שבו הצלבנים וכבשוה, ואף שיקמו את הריסותיה. בשנת 1220 הופרדה מצודת המלך החדשה מנחלת מעיליא, שנמכרה למסדר הגרמני-הטוטוני, ותשע שנים אחרי כן נמכרה גם היא למסדר זה. בשנת 1229 נחתם חוזה בין פרידריך ה-2 קיסר גרמניה לבין הסלטאן המוסלמי אלמלך אלכאמל, שבו נזכר המבצר כשייך לנוצרים. אז מופיע המבצר לראשונה בשמו המוכר לנו, מונפור (Montfort), שפירושו "ההר החזק". הטוטונים, שהיו גרמנים, קראו לו בשפתם שטרקנברג.

המסדר הטוטוני, שנוסד עם פרישתם של אבירים גרמנים מן המסדר ההוספיטלרי, לא היה אהוד על שני מסדרי האבירים הצלבניים האחרים בארץ - המסדר ההוספיטלרי והמסדר הטמפלרי; הטוטונים נאלצו להעתיק את המטה שלהם מעכו, שהיתה בירת ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל במאה ה-13, אל "המבצר החזק" שבנחל כזיב, המוצנע בין ההרים. לכאן הועברו אוצרותיהם של הטוטונים וגם ארכיוניהם. ראש המסדר הטוטוני, הרמן פון זלצה, פנה אל האפיפיור גרגוריוס ה-6 וביקש ממנו שיקרא למאמיניו לתרום לבניית המבצר ולשיקומו. בעזרת התרומות שנאספו הצליחו הטוטונים להקים במקום מבצר מפואר, אחד היפים שבמבצרי ארץ-ישראל במאה ה-13. שרידיו הנראים כיום - אלה שאינם מכוסים בחורש טבעי - הם רק חלק קטן מן הביצור הפנימי שלו.

בשנת 1266 צר ביברס, הסלטאן הממלוכי, על מונפור, אך נאלץ לסגת. חמש שנים אחרי כן, ביוני 1271, שב לצור על המקום. הפעם הביא עמו חיל הנדסה, שחפריו הצליחו למוטט בתוך שבוע אחד את החומה הדרומית של המבצר החיצוני. האבירים המשיכו להתגונן מן הביצור הפנימי - החלק שאותו רואים היום - אך לאחר מצור קצר החליטו להיכנע. ביברס התיר להם לעבור לעכו, עם אוצרותיהם וארכיוניהם. ארכיונים אלה הועתקו בשלמותם במאה ה-13 אל חבל טירול שבאוסטריה, ועד היום הם מקור חשוב לתולדות ארץ-ישראל הצלבנית.

בשנת 1926 נערכה במונפור חפירה ארכיאולוגית בידי משלחת ממוזיאון מטרופוליטן שבניו יורק. תוצאותיה לא פורסמו, למעט כמה רשימות קצרות, והממצאים נלקחו למחסני המוזיאון בניו יורק. במוזיאון רוקפלר בירושלים מוצגות כמה כותרות מגולפות שנמצאו בחפירות אלה, וכן פסל ראשו של לוחם - אחת הדוגמאות הנאות ביותר של אמנות ימי הביניים בארץ. החפירות חשפו מעט מחלקו של הביצור הפנימי, הדונז'ון - "מגדל העז", שנמצא בראש השלוחה, בגובה של כ-180 מ' מעל לערוץ נחל כזיב. עם הממצאים שנחשפו בחפירות נמנים כלי נשק, חלקי שריון, חלקי קסדה, שברי זכוכית מחלונות הצבעונין של הכנסייה, וכן כלי חרס ומטבעות. יש הסבורים שאבני המבצר קדומות יותר, ושבמקום שכן מצד רומי. חיזוק לסברה זו נמצא בעובדה, שחלק מן המטבעות וכלי החרס שנמצאו באתר הם מן התקופה הרומית. נראה שלצורך בניית המבצר פירקו הצלבנים חורבה גדולה מדרום לו - חרבת נחת, מן התקופה הרומית.

מימין לפרצה שבחומה יש שני מרתפים הרוסים מתחת לאולם חדר האוכל - הרפקטוריום. אפשר לעלות לשרידי אולם זה, שקמרונותיו נשענו על אומנות מתומנות. היום נראים בו שני עמודים, שמהם אפשר ללמוד על פארו של המבצר בעבר.

ממזרח לאולם נמצא מבנה ארוך שבמרכזו שורת אומנות, הנחלק לחדרי מגורים ולמטבח, ולאזור בתי מלאכה - בעיקר להתקנת נשק; יש כאן גם גת לדריכת ענבים. בהמשך המבנה ישנם שרידים של כנסייה, שרק אגפה הדרומי השתמר. ממזרח, במעלה המדרגות, אפשר לראות את שרידי המגדל המרכזי, שחלש על נקודת התורפה של המבצר - חיבור השלוחה לרכסים שממזרח לה. כאן נכרה חפיר, כדי להקשות את הגישה למבצר ממזרח. היום מוטלות בו אבני המגדל ההרוס.

באזור כולו אפשר למצוא מתקנים חצובים וכמה בורות מים. בהמשך השביל, כ-500 מ' מזרחה, נמצא חפיר נוסף, שחציבתו לא הסתיימה. בסבך העצים שבמורד ההר לכיוון נחל כזיב, לכיוון צפון, אפשר לראות קו ביצור שעדיין לא נחשף ולא נחקר, הוא החומה החיצונית של המבצר. בתחתית המדרון, על גדת הנחל, מצוי מבנה בן שתי קומות, שהשתמר היטב. שרדו בו קמרונות בסגנון גותי ואף מדרגות שהובילו לקומה השנייה. היה זה מבנה משק של המבצר, ובו התגוררו פועלים של חווה חקלאית, שעיבדו כמה חלקות בתוך הנחל. במבנה שכנו גם בהמות העבודה. הפועלים דאגו גם לאספקת המים למבצר. ליד המבנה - שרידי סכר, שבו נאגרו מי הנחל וממנו הוזרמו המים בתעלות להפעלת טחנות קמח ולהשקיית השדות. אפשר לראות סכר צלבני נוסף, שעליו בנוי גשר, בעלייה ממבנה המשק למבצר, לפני שהשביל מתפתל בחדות. הסכר נמצא מימין לשביל. אתר מונפור נמצא בתחום גן לאומי נחל כזיב. רשות הטבע והגנים שוקדת על הכשרת המקום והסדרתו לביקורי קהל, תוך התקנת מערכת שבילים וגשרים ושחזור חלק מהמבנים וחיזוקם מפני מפולת. המבצר טובל בחורש ים-תיכוני צפוף ומפותח שהוא חלק משמורת נחל כזיב (ע"ע).

ביבליוגרפיה:
כותר: מבצר מונפור
שם  הספר: מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול
עורך הספר: בן יוסף, ספי
תאריך: 2001
בעלי זכויות : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הוצאה לאור: ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור; כתר הוצאה לאור; ידיעות אחרונות
הערות: 2. כרך 1 - מילון למונחי יסוד ומפתח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
2. כרך 2 - החרמון, הגולן ועמק חולה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
3. כרך 3. הגליל העליון וחופו / עורך הכרך - מושון גבאי.
4. כרך 4. הגליל התחתון וחופו ובקעת כנרות / עורכי הכרך - מושון גבאי, יצחקי גל.
5. כרך 5. הכרמל וחופו ורמות מנשה / עורכי הכרך - סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר.
6. כרך 6. העמקים / עורכי הכרך - יוסי בוכמן, יצחקי גל.
7. כרך 7. שומרון ובקעת הירדן / עורכי הכרך - ספי בן יוסף, מנחם מרקוס.
8. כרך 8. השרון / עורך הכרך - יואב רגב.
9. כרך 9. מישור החוף הדרומי, פלשת / עורך הכרך - יואב רגב.
10. כרך 10. השפלה / עורך הכרך - יואב רגב.
11. כרך 11. הרי יהודה / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
12. כרך 12. ירושלים / עורכת הכרך - אלונה ורדי.
13. כרך 13. מדבר יהודה ובקעת ים המלח / עורך הכרך - ספי בן יוסף.
14. כרך 14. הנגב הצפוני / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
15. כרך 15. הר הנגב והערבה / עורך הכרך - מנחם מרקוס.
הערות לפריט זה:

1. לקוח מתוך כרך 3 - הגליל העליון וחופו בעריכת מושון גבאי.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית