איום והגנה מפניו, או: האדם השלם
בנושא האיום על האישיות ודרך ההתגוננות מפניו עסקו גם פרויד וגם רוג'רס. ההבדל בין השניים הוא בהתייחסותם. בהיותו מטפל, השכיל רוג'רס לתאר את אישיותו של אדם, שחי את חייו נכון. רוג'רס כינה אדם כזה: האדם השלם.
מתי אנו חשים איום?
אנו חשים איום כאשר יש פער (חוסר התאמה) בין שני מרכיבים:
א. פער בין העצמי לבין החוויה - נטיותיו של האדם שונות ממה שעליו לבצע או לחוות.
ב. פער בין הדימוי הריאלי לבין הדימוי האידיאלי - תפיסת האדם את עצמו בהווה שונה מהתפיסה שהוא שואף אליה.
ג. פער בין תפיסת העצמי לבין תפיסת החברה - האדם רואה את עצמו באופן שונה ממה שהסביבה רואה אותו.
יתר על כן, חוויות שהן בהתאמה לעצמי נכנסות למודעות שלנו, בעוד שחוויות אשר יוצרות פער ביחס לעצמי אינן נכנסות למודעות. הסיבה לכך היא שפערים אלה יוצרים מתח וחרדה, עד כדי הפרעה נפשית. ככל שהפער גדול יותר, כך תחושת האיום על האישיות גדולה יותר, ובעקבותיה - החרדה רבה. הסיבה לחרדה זאת היא בפער הגדול (חוסר התאמה) בין התפיסה העצמית לבין החוויה.
כיצד ניתן לסגור את הפערים?
נדגים זאת באמצעות הפער בין העצמי לבין החוויה.
הילה, תלמידת כיתה י, צריכה לבחור מגמת לימוד לשנת הלימודים הבאה. העצמי של הילה מכוון אותה לבחור בלימודי הפסיכולוגיה, אשר מעניינים אותה, ואילו הוריה לוחצים עליה לבחור במקצוע המינהל, כדי שיהיה לה , לדבריהם, "מקצוע לעתיד".
אם כן, הילה חווה פער בין העצמי, המכוון אותה לבחור פסיכולוגיה לבין החוויה - בחירה במקצוע המינהל.
את הפער הזה אפשר לסגור בשתי דרכים:
א. שינוי העצמי - העצמי הוא מבנה מאורגן ויציב, ולכן הפרט מתקשה מאוד לשנותו.
ב. שינוי החוויה - חוויה היא התהליך שהאדם מבצע. ניתן לשנות את החוויה באמצעות שני מנגנונים: עיוות או הכחשה. ההבדל ביניהם הוא שבעיוות החוויה אנו פועלים באופן מודע, ואילו הכחשתה נעשית באופן לא מודע.
אם כן, כאשר איננו מסוגלים לסגור את הפער, אנו חווים חרדה גבוהה, המובילה להפרעה נפשית.
כאמור, גם פרויד מדבר על חרדה/איום. אצל פרויד החרדה/האיום נפתרים באמצעות שימוש במנגנוני הגנה, אשר מעוותים את המציאות. ביניהם גם מנגנון ההכחשה. רוג'רס תופס את ההכחשה כאחת הדרכים לסגירת פערים/איום, ואילו עיוות המציאות נתפס בעיניו כדרך אחרת; ההבדל בין הכחשה לבין עיוות המציאות הוא במודעות: הכחשת החוויה אינה נכנסת למודע, ואילו בעיוות המציאות החוויה נכנסת למודע אך באופן מעוות.
האדם שמתפקד נכון - האדם השלם
לאחר שקיבלנו מושג כללי על ההנחות של רוג'רס, נוכל להבין למה התכוון בתיאור שלו על האדם שמתפקד נכון. האדם השלם שואף שתמיד יהיה פער מסוים. פער זה הוא חיובי, כיוון שהוא תורם לחתירה מתמדת לקראת מימוש עצמי. האדם השלם חש חופשי להיות הוא עצמו, הוא מסוגל להקשיב לעצמו, שכן הוא אינו חושש מאיום, מאיבוד הערכה חיובית. ככזה האדם השלם מסוגל לקבל גם מחשבות ורגשות הנחשבים שליליים ולהודות בהם, הוא אינו פועל בתואמות (קונפורמיות), והוא מסוגל למצוא דרכים מגוונות ויצירתיות, כשהוא נדרש לפתרון.
קראו עוד:
אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית
אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית : העצמי
אישיות : רוג'רס - גישה הומניסטית פנומנולוגית : האדם השלם (פריט זה)
