|
![]() |
![]() ![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() |
הסדרי נגישות
![]() |
![]() |
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > למידה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כמו פאבלוב קודמו, גם סקינר (הדמות הבולטת ביותר בתחום התיאוריה של ההתניה האופרנטית), מייצג את הגישה הביהביוריסטית ותופס את הלמידה כקשר של גרוי-תגובה. אלא שלהבדיל מפאבלוב, הרואה את הלומד כסביל (פסיבי), המגיב בתגובת רפלקס אוטומטית, אצל סקינר הלומד הוא פעיל (אקטיבי). אמנם גם על-פי ההתניה האופרנטית הסביבה מעצבת את ההתנהגות של הלומד, אך לפני שהסביבה מעצבת את התנהגותו (בחיזוקים ובעונשים על התנהגות זאת), על הלומד לבצע תגובה כלשהי. כיצד הלמידה מתבצעת? מה גורם לה, ואיזה קשר נלמד? - אלה יתבררו לנו לאחר לימוד הניסויים של סקינר. תיאוריית ההתניה האופרנטית מניחה שגירוי הוא תמריץ, למה שאנו מעוניינים להשיג. התגובה היא ההתנהגות שעלינו לבצע, על מנת שנוכל להשיג תמריץ זה. בניסוי של סקינר התמריץ (הגירוי) הוא המזון, והתגובה היא הלחיצה על הדוושה. OPERANT - משמעו מפעיל מלשון הפעלה. הפרט/הלומד לומד להפעיל את הסביבה, כדי להשיג את מבוקשו, דהיינו: את החיזוק. מדוע למידה? 'השחקנים' בהתניה אופרנטית הם: גירוי, תגובה וחיזוק.
מהו ההבדל הראשוני בין שני סוגי ההתניות האלה? ובמה הן דומות זו לזו?
ראו את ההשוואה בתרשים:
קראו עוד:
למידה : התניה אופרנטית - מבוא (פריט זה)
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
123 |