|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > הצלה > יהודים מצילים יהודים |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מרקוביץ רוני נעמי, ילידת בודפשט (Budapest), הונגריה, 1929. אני קמתי ואמרתי לאמא שלי: עכשיו את לא הולכת יותר לעבוד בקהילה, אני הולכת, מפני שבתור תלמידה בת 14 יש לה יותר סיכויים לא להיתפס. מה הם צריכים אותי? וזה לא היה רחוק מהבית, כי כפי שאמרתי לך, עברנו לבית הזה כדי להיות קרוב למוסדות הקהילה, ואני הלכתי כל יום כמה שעות לעבוד. ובאותה תקופה ארגנו מטעם הקהילה היהודית, בשותפות של קסטנר, את רכבת ברגן-בלזן. עם הרכבת הזאת יצאו גם הרבה חברי תנועה, וגם הרבה מראשי הקהילות היהודיות, כדי שלא ישמשו יותר בני ערובה בידי הגרמנים. והוא ניסה לארגן עוד רכבת, וזה לא הסתייע לו. ברכבת ברגן-בלזן, עד כמה שלי ידוע, יצאו באופן מקורי 5,000 איש. טוב, המשכתי לעבוד במשרדי הקהילה, ובינתיים הטילו עלי מטעם התנועה להעביר נשק ותעודות. בינתיים לחברה יותר מבוגרים, שהתארגנו לעבור ברגל את הגבול הרומני. ש. רגע אחד. לך היה איזשהו קשר לרכבת הזאת של קסטנר? ש. את לא ניסית למשל, לצרף את ההורים שלך לרכבת הזאת? ש. איך קוראים לו? ש. בואי נחזור חזרה לכך שהטילו עליך להעביר נשק ותעודות מזויפות לבחורים ובחורות שרצו לעלות לארץ, נכון? ש. איזה נשק ביקשו ממך להעביר? ש. ואת יודעת מאיפה השיגו את האקדחים האלה? ש. ולמה היתה המטרה של האקדחים? את לא יודעת? ש. לא פחדת להסתובב ככה, עם תעודות מזויפות, עם נשק - ילדה מסתובבת לבד ברחובות? ש. אבל מה שאני שאלתי, הכוונה היתה מה שעמוק עמוק בלב, לא ההצגה שעושים כלפי חוץ. טוב, אז זה מה שנוגע לפחד. ברור, תראי, ידוע שאם את נופלת לידי הגסטפו אז מענים אותך, וזה לא הדבר הנעים ביותר. ידוע שאם תופסים אותך בזמן הבריחה, מחזירים אותך לידי הגסטפו, ומנסים להוציא ממך מי הם אנשי הקשר שלך וכך הלאה. החוכמה לא ליפול בידיים שלהם. הסיכון קיים. לא נכנסים לדברים האלה בעיניים עצומות. זה לא מין ברוואדו כזה. את נמצאת בתנאים כאלה - וזהו. את פועלת בתנאים נתונים. טוב, השלב הבא של העיסוק שלי בתור פקידה בקהילה במקום אמא שלי, היה משלוח גלויות למגורשים. שאז עוד לא ידענו שהם הלכו לאושוויץ. ש. את זוכרת מתי זה היה?
לקריאה נוספת: באתר יד ושם: אל האסופה הצלה3
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |