המדבר מתפשט לעבר אזור הסאהל באפריקה

אזור בשולי המדבר ובו תנאי מחיה קשים

"סאהל" הוא אזור גדול באפריקה, המשתרע על-פני חלקים גדולים של כמה מדינות: סומליה, אתיופיה, קניה, סודאן, צ'אד, ניז'ר מאלי, בורקינה פסו, מוריטניה וסנגל.

אזורים בעולם הנתונים לתהליכי מידבור

אזור הסאהל באפריקה- מפת מיקום

אזור זה שוכן בשוליו הדרומיים של מדבר רחב-ידיים – מדבר סחרה.
שמו של האזור – סאהל – פירושו בערבית "חוף", ומשמעותו סמלית: אזור הסאהל הוא כעין חוף ל"ים החולות" הרחב של מדבר סחרה.
בסאהל, כבכל האזורים הנמצאים בשולי מדבר, שוררים תנאי טבע קשים. הטמפרטורות בסאהל גבוהות במשך כל השנה, כמות המשקעים היורדים בו קטנה ועולה אך במעט על כמות המשקעים היורדים במדבר – בין 100 מ"מ ל-500 מ"מ גשם בשנה – אך כמות המשקעים איננה יציבה והאזור סובל לעתים קרובות מבצורת. הצמחייה הטבעית האופיינית לאזור היא צמחיית סוונה, כלומר, עשב גבוה ועצים הפזורים בדלילות על-פני שטח נרחב. העשב מכסה את האזור בעונת הקיץ, שהיא עונת הגשמים, מתייבש בעונת החורף.

אוכלוסיית הסאהל – מגידול איטי לגידול מהיר

אוכלוסיית הסאהל היא אוכלוסייה ענייה מאוד, מן האוכלוסיות העניות ביותר בעולם. לאורך תולדותיו של האזור ועד המאה העשרים חיה בסאהל אוכלוסייה קטנה ודלה, שאורח החיים שלה ומקורות פרנסתה היו מותאמים לתנאי הטבע הקשים.

כפר בבורקינה פסו – הבתים עשויים מבוץ.(קרדיט: Sanne Aabjerg)

נשים בכפר בניז'ר טוחנות בדרך מסורתית דוחן (סוג של דגן). ברקע ניתן לראות בתי בוץ חשופים.(קרדיט: Brock Tice http://www.flickr.com/photos/brocktice/33527253)

תושבי הסאהל היו ברובם רועי צאן, ומיעוטם איכרים שעסקו בגידול תבואה. הרועים ניצלו את הצמחייה הטבעית באזור, צמחיית הסוונה: בעונת הגשמים הם נדדו עם עדריהם צפונה, שם ניזונו העדרים מן המרעה הטבעי של עשב הסוונה, ובעונת היובש הם נדדו דרומה, לאזור שבו השתרעו השטחים שעיבדו איכרי האזור. אחרי שהאיכרים קצרו את התבואה העלו הרועים את עדריהם על השדות, שם ניזונו בעלי-החיים מהקש שנותר בהם ודישנו את השדות בהפרשותיהם. במשך התקופה הארוכה הזאת גדלה אוכלוסיית הסאהל באיטיות רבה, וכך נשמר איזון בין גודלה של האוכלוסייה לבין מקורות המחיה המעטים שעמדו לרשותה.

במהלך המאה העשרים הוכנסו לאזור מעט שירותיי רפואה ותברואה, שבעקבותיהם חלה ירידה בשיעורי התמותה של תושביו והואץ קצב גידול האוכלוסייה. כדי שיוכלו לספק את צורכיהם המתרבים, החלו תושבי הסאהל לנצל יותר ויותר את המשאבים העומדים לרשותם: הם חפרו בארות כדי להשתמש במי-התהום, הרועים הגדילו את העדרים, והאיכרים הרחיבו את שטחי החקלאות בביצוע פעולות אלה נעזרו תושבי הסאהל במומחים שהגיעו לאזור ממדינות שונות בעולם. אלא שלאחר שנים שבהן החלו להתרחש באזור מעט תהליכי פיתוח בחייהם של התושבים – השתלטו על הנוף תהליכי מידבור אשר הביאו לתפנית, להרעת תנאי החיים ולמצוקה קשה לתושבי האזור. כיצד?

אוכלוסיית הסאהל במצוקה בשל תהליכי מידבור

החל משנות ה- 60 של המאה העשרים מתרחש בסאהל תהליך של מידבור, שבמהלכו הולכות ומתרבות באזור תופעות טבע האופייניות למדבריות. שנות בצורת רבות ורצופות שפקדו את האזור, גורמות לתופעות של יובש ההולכות ומשתלטות על הנוף: נהרות מתייבשים, אגמים מצטמקים, הצמחייה נעלמת במהירות, וחוליות (דיונות) המתפשטות ממדבר סחרה לכיוון הסאהל הולכות ומכסות שטחים מיושבים.

אזור רחב ידיים בסאהל, שעבר תהליך מידבור. צמחיית הסוואנה שאיפיינה את האזור הולכת ונעלמת בעקבות שנות בצורת רצופות. (קרדיט: Ricardo Falcão )

נראה שתהליך המידבור בסאהל הוא תוצאה של שילוב בין שינויים באקלים האזור, לבין השינויים שחלו באורח החיים של האוכלוסייה – הגידול של אוכלוסיית האזור, והניצול האינטנסיבי של המשאבים בידי התושבים, האיצו במידה רבה את תהליך המידבור. יש אף הטוענים כי השינויים האלה בחיי התושבים הם שגרמו לתהליך זה.

תופעות המידבור גורמות לסבל רב ולמצוקה קשה לאוכלוסיית האזור: בשנות הבצורת הרבות המוני בני-אדם ובעלי-חיים סובלים מרעב ומצמא, רבים עוזבים את האזור והופכים לפליטים, ורבים חולים במחלות קשות או מתים בגלל הרעב והמחסור.

מצוקתם של תושבי הסאהל מעוררת הדים בעולם ונעשים ניסיונות שונים לסייע להם. אל האזור מופנים שני סוגי סיוע: האחד מתמקד בעזרה ישירה לתושבי הסאהל, בעיקר בכסף, במזון ובתרופות, והשני מתמקד בחיפוש דרכים לצמצום תהליך המידבור המאיים על הסאהל. לדוגמה: בניסיון לעצור את החוליות המתפשטות לעבר אזור הסאהל, החלו בנטיעה נרחבת של עצים העוצרים את התקדמותו של החול, וכן נעשו פעולות להגביל את רעיית העדרים באזורי הצמחייה הטבעית, כדי למנוע את הכחדתה המהירה.

הפעולות שננקטו עד כה קטנות ומקיפות רק חלקים קטנים מהסאהל. ההצלחות בפעולות אלה מועטות, והמצב באזור ממשיך להיות קשה.