|
הסדרי נגישות |
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > תורה שבעל פה > חיי אדם > נישואין וזוגיות |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בסעיף זה אנו מבקשים לבאר את מבנה ברכת חתנים שלפי מסורתו של רב יהודה. נראה לנו שניתן לחלק את שש הברכות לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת את הברכה הראשונה, "שהכל ברא לכבודו", בלבד, שהיא כאמור ברכה על הבריאה כולה. הקבוצה השנייה כוללת את שתי הברכות הבאות, המקיימות ביניהן זיקת תוכן – שתיהן עוסקות ביצירת האדם, וזיקת לשון – שתיהן חותמות "יוצר האדם". הקבוצה השלישית כוללת שלוש הברכות האחרונות העוסקות כולן במוטיב השמחה, וחותמות "בא"ה משמח...". לפנינו איפוא תהליך של ריבוי: אחת, שתיים, שלוש. צורה זו עצמה מהווה ביטוי לרעיון הברכה, שעניינה שפע וריבוי. עיקרון דומה מצאנו במבנה של ברכת כהנים: פסוקים של שלוש, חמש ושבע מילים.125 עוד יש לציין את הפועל "ברא" המצוי הן בברכה הראשונה והן בברכה האחרונה, ובכך יוצר מעין מסגרת לברכת החתנים. כאמור, אפשר שהרצון ליצור מבנה זה הוא שגרם לרב יהודה לשנות את חתימת הברכה האחרונה מ"מצליח חתן עם הכלה" ל"משמח חתן וכלה", ועדיין הדבר צריך עיון. נחזור ונעתיק כאן את שש הברכות של רב יהודה, תוך הבלטת המבנה של היחידה כולה:
נציין גם שעצם הכפלת מספר הברכות ממסורת ארץ-ישראל (שלוש ברכות) למסורת בבל (שש ברכות) מהווה ביטוי לרעיון הריבוי והשפע שבו מבקשים אנו לברך את החתן והכלה. חלקי המאמר:
מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא הערות שוליים: 125. לתופעה דומה במבנה של חטיבת דרשות בויקרא רבה, ראה מ' כ"ץ, "גדול השלום", דרך אגדה, ב (תשנ"ט), עמ' 81.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
123 |