הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה
ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה


תקציר
נכון לשנת 1996, החלוקה בין מסחר לשירותים עסקיים היא בהתאמה 27% ו- 73%.
על חלוקת השירותים העסקיים על-פי משקלם בתוצר מסך הקטגוריה של מסחר ושירותים עסקיים, על הירידה בענף התיירות והעלייה בפעילות המוסדות הפיננסיים, ועל השינויים במשקל המסחר בתעסוקה משנות המדינה הראשונות.



כלכלת ישראל : מסחר ושירותים עסקיים
מחבר: ד"ר דן גלעדי


בקטגוריה נרחבת זו, הכוללת גם את המסחר וגם את השירותים העסקיים ישנם ענפי משנה רבים ומגוונים, כאשר החלוקה בין מסחר לשירותים עסקיים הוא בהתאמה 27% ו- 73%.

חלוקת השירותים העסקיים על פי משקלם בתוצר מסך הקטגוריה של מסחר ושירותים עסקיים הוא כדקלמן (הנתונים משנת 1996):


  • שירותי אוכל והארחה (מסעדות, בתי מלון) 6%.

  • שירותים עסקיים ומשפטיים (ראיית חשבון, פרסום, יעוץ משפטי, מיכון משרדי) 21%.

  • שירותים פיננסיים (בנקים, ביטוח, נדל"ן) 25%.

  • שירותי בריאות וחינוך פרטיים (מכללות, בתי ספר אקסטרניים, מכוני בריאות) 9%.

  • שירותים אישיים ואחרים (חברות כוח-אדם, נקיון, מוסכים, מכוני יופי, מספרות, שירותי תרבות, אמנות וספורט) 13%.


קטגוריה זו של מסחר ושירותים עסקיים תורמת 40% מסך התוצר העסקי, בדומה לשיעור הקיים בארצות המפותחות. בשנים האחרונות היה שיעור הגידול גבוה מכל ענפי המיגזר העסקי. הענף הוא עתיר עבודה ותרם לקליטת 60% מסך תוספת המועסקים במיגזר העסקי.

ענף המשנה היחידי בו היתה ירידה בשנת 1996, לאחר עלייה ניכרת בשנים הקודמות, הוא ענף התיירות. הסיבה לכך נעוצה במצב הבטחוני-פוליטי שגרם לירידה במספר התיירים. עם זאת ראוי לציין, כי הירידה במספר הלינות של תיירים בבתי מלון אוזנה במידה לא מעטה בעלייה ניכרת במספר הלינות של ישראלים. בשנת 1997 נמשכה הירידה בהיקף התיירות.

במוסדות הפיננסיים בלטו בשנתיים האחרונות משיכות כספים מקופות הגמל, אך חלקם הופקדו בתוכניות חיסכון. סה"כ הפעילות של המוסדות הפיננסיים וההשקעות בהם גדלו במידה ניכרת. תרמו לכך חיזוק הקשרים עם חברות כלכליות בין-לאומיות והגידול שחל בתנועות ההון לארץ.

המסחר: משקל המסחר בתעסוקה לא השתנה הרבה משנות המדינה הראשונות: קצת למעלה מ- 10%. השינויים היו בשני מישורים:

  1. היחס בין המסחר הקמעוני והסיטוני השתנה לטובת האחרון. משנת 1950 עד 1990 גדל מספר העוסקים הקמעוניים פי שניים (מ- 25 אלף ל- 50 אלף). מספר העסקים הסיטוניים גדל פי חמישה (מאלפיים לעשרת אלפים). הפדיון של העסקים הסיטוניים היה כמעט פי שניים מזה של העסקים הקמעוניים (בשנת 1993). המסחר הקמעוני אמנם מאבד משקל, אד הוא עדיין ממלא תפקיד חשוב, ואף אינו קופא על שמריו. רבבות חנויות קטנות משרתות את לקוחותיהם, חלקן הכניסו חידושים בשיטות שיווק, כמו "מיני-מרקט" בשירות עצמי או "בוטיקים" להלבשה יוקרתית. חידוש נוסף הוא, כי חלק מהמסחר הקמעוני אינו מתבצע באמצעות החנויות המקובלות, אלא באמצעות הזמנות בטלפון בעזרת כרטיסי אשראי, או "בזארים" בבתים פרטיים. המסחר הקמעוני נעשה, איפוא, הרבה יותר עשיר ומגוון. הוא עונה יותר על ביקושים של פלחי שוק שונים, ומכאן חיוניותו.

  2. במסחר הסיטוני היתה ההתפתחות מאד מהירה, ולעתים מנקרת עיניים - כמו, לדוגמא, צמיחתם המהירה של כתריסר קניונים תוך כמה שנים בחולות ראשון לציון או הפיכת השטחים החקלאיים של קיבוץ שפיים למיקבץ של מרכזי מסחר עם מגרשי חנייה גדושים. התופעות הבולטות הן המשקל ההולך וגדל בפעילות מסחרית של רשתות ארציות בתחומים שונים: הקמת מרכזי קניות וקניונים במספרים הולכים וגדלים, הן בערים והן מחוצה להן.


לסעיפים אחרים מפרק: "ענפי המשק"
חקלאות
תעשייה
בנייה
תחבורה ותקשורת
מבחר ושירותים עסקיים

ביבליוגרפיה:
כותר: כלכלת ישראל : מסחר ושירותים עסקיים
שם  הספר: כלכלת ישראל : התפתחות, מאפיינים, מדיניות
מחבר: גלעדי, דן (ד"ר)
עורך הספר: אופז, חיים
תאריך: 1998
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. שרות הפרסומים. מרכז ההסברה
הערות: 1. הספר מוקדש לזכרו של מיכאל ברונו.
הערות לפריט זה: 1. מתוך הפרק: ענפי המשק


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית