בעלי חיים ובני אדם מפיצים מסביבם ריחות, המפתים את בני הזוויג השני. הם מפזרים פרומונים או בשמים, כי לאהבה, מתברר, יש ריח...
 |
בעלי חיים |
נקבות של בעלי חיים רבים מושכות בני זוג באמצעות הפרשת חומרים הנקראים "פרומונים". פרומוני המין הם הבושם של הטבע. באמצעותם מודיעה הנקבה לזכרים, שהיא בשלה מבחינה מינית ומזמינה אותם אליה. נקבות הפרפרים, למשל, מפרישות פרומונים המושכים את הזכרים ממרחק רב. ישנן כאלה, שמפרישות את הריח כבר בהיותן בתוך ה
גולם. הזכרים שנמשכים אל מקור הריח, מחכים שהנקבה תגיח מהגולם ו
מזדווגים אתה כבר בשעה הראשונה לחייה! נקבות הכלבים, הפילים והגמלים מפרישות פרומונים בשתן שלהן. הזכרים מריחים את השתן ואף טועמים אותו ועל ידי כך הם יודעים, אם הנקבה מוכנה להזדווגות. נקבות של נחשים מורחות את הפרשותיהן המכילות פרומונים על הקרקע, והנחשים הבוגרים שנתקלים בשביל הריחני, זוחלים בעקבות הנקבה.
למסר הריחני יש תפקיד חשוב בהצלחת המפגש בין הזכר והנקבה. רק זכרים השייכים לאותו המין של הנקבה, ורק זכרים בוגרים הבשלים מבחינה מינית יכולים לקלוט את פרומוני המין. הזכרים האחרים - אדישים לחלוטין. כך מגיעים אל הנקבה רק זכרים, שהמפגש בינם לבין הנקבה יכול להוביל להעמדת צאצאים.
כיצד נקלט המסר הריחני? לרוב בעלי החוליות יש
קולטני ריח באף, בדומה לאדם. ל
חרקים, לעומת זאת, יש קולטנים על המחושים שלהם. ואילו ל
זוחלים ול
יונקים רבים יש איבר חוש מיוחד, שנמצא צמוד לחלל הפה - "איבר יעקובסון".
הריח מושך את הזכרים הבוגרים אל הנקבה. אך מי מהם יהיה לבן זוגה? לעתים הנקבה מזדווגת עם הזכר הראשון שממהר להגיע, ולעתים היא בוחרת מבין כל הזכרים את המוצלח שביניהם.
|
בני אדם |
"יקירתי, אל תתרחצי! בעוד חמישה ימים אני שב הביתה!" כך כתב המלך הצרפתי הנרי הרביעי לאהובתו משדה הקרב וביטא בזאת את משיכתו לריחו הטבעי של גופה. כיום נוטים בני האדם דווקא להסוות את ריח גופם על ידי שימוש בבשמים, בסבונים ובדאודורנטים ריחניים. יצרני הבשמים מבטיחים, שהבשמים יעניקו לנו נוסף על ריח טוב גם את היכולת למשוך את נסיכי החלומות שלנו. האמנם?
בשמים רבים מכילים פרומוני מין של בעלי חיים. אלה הם אותם חומרים המופרשים על ידי בעלי החיים כדי למשוך בני זוג. חלק מהבשמים מכילים חומרים, המיוצרים בגוף האדם עצמו! האם גופנו מפריש חומרים, ששולחים לסביבה מסרים של חיזור? האם אנו יכולים לקלוט מסרים כאלה?
מדענים טענו, שהם הצליחו להפיק מרוק של נשים חומר מסוים, שמושך את הגברים שמריחים אותו. כדי להוכיח את טענתם הם ריססו את החומר על מספר תמונות של נשים. תמונות אלה יחד עם תמונות נשים אחרות שלא רוססו בחומר, הוצגו בפני גברים. הגברים (שלא ידעו, כמובן, מהו הניסוי) ציינו, שהנשים בתמונות המרוססות מושכות יותר מאלה שבתמונות האחרות. נראה, אם כן, שעל אף שחוש הריח של האדם אינו מפותח כמו זה של בעלי חיים אחרים (למשל, כלבים או פרפרים), הוא בהחלט ממלא תפקיד במשחק המשיכה בין גברים ונשים. איננו מודעים לכך, אך אולי לכך אנו מתכוונים כשאנו אומרים: "מיד הרגשתי שיש בינינו כימיה".
