אייל הכרמל חוזר אל הכרמל

רקע

על-פי שמו, אייל הכרמל, היינו מצפים לראותו בכרמל. האם זה כך? למרות שמו הוא אינו חי רק בכרמל אלא נפוץ במדינות רבות באירופה ובאסיה, כולל המזרח התיכון. ובעצם, מאז שנת 1912, הוא אינו חי בכרמל בכלל...

אייל הכרמל נעלם לאחרונה מרוב אזורי תפוצתו במזרח התיכון, כולל ישראל.

רשות שמורות הטבע הכינה תכנית להשבת האיילים לכרמל. לשם כך הובאו איילי כרמל מהולנד, מהונגריה ומצרפת, והוקם בחי-בר כרמל גרעין רבייה של איילי כרמל. לאחר שהם התרבו בחי-בר, הוחלט להתחיל להשיב איילי כרמל אל הטבע.

השחרור הראשון של איילי כרמל לטבע נעשה בשנת 1996, והיה כישלון חרוץ: 5 איילים שוחררו לטבע באזור חי-בר כרמל - 3 מהם מתו תוך יום אחד, אחד שרד שבוע, והאחרון שרד כחודש.

איך מסבירים את הכישלון בשחרור הראשון? הוא נבע, כנראה, משילוב של כמה גורמים. למשל: האיילים נכנסו להלם כתוצאה מהשחרור. הלם זה הפך אותם לטרף קל לתנים.

מתוך המסקנות, שהוסקו מניסיון השחרור הכושל, ומלימוד מעמיק של התנהגות האיילים, הוחלט שיש לנסות לשחרר איילים במקום אחר, שיהיו בו חורש טבעי, מים זמינים ומעט טורפים. פארק רמת-הנדיב ענה על הדרישות האלה, ונבחר כאתר מתאים לשחרור איילי הכרמל.

שיטות

איילי הכרמל שהיו מיועדים לשחרור, נתפסו בחי-בר כרמל, והוצמד לצווארם קולר הנושא משדר רדיו. לאחר מכן הוכנסו כל אייל וכל איילה לארגז נפרד, הועבר לרמת הנדיב ושוחררו שם לטבע. חמישה איילים - ארבע נקבות וזכר אחד - שוחררו במארס, שנת 1997. נקבה נוספת שוחררה באפריל 1997. בשנת 1998 שוחררו עוד שני איילי כרמל צעירים, כבני שנה – זכר ונקבה.

שיטת מעקב א: תצפיות ישירות ומשדרי רדיו
לאחר השחרור לטבע היה צריך לעקוב אחרי איילי הכרמל בביתם החדש. את עיקר המעקב ביצעו באמצעות קליטת הנתונים ממשדרי הרדיו, שהוצמדו להם: האותות ממשדרי הרדיו נקלטים במקלט, שהאדם העוקב אחר פעילות האיילים, מחזיק בידיו; וכך הוא יכול לדעת היכן האיילים נמצאים ואף ללכת בעקבותיהם ולצפות בהם.

את המעקב ביצעו פעם ביומיים במשך שעתיים עד שמונה שעות, בשעות שהאיילים פעילים בהן במיוחד: בקיץ - בעיקר בלילה, ובחורף - בשעות הערב ובשעות המוקדמות של הבוקר.

בעיות (ופתרונות) במעקב ובתצפית
אחת הבעיות המרכזיות במעקב אחר האיילים היא החשדנות הרבה שלהם. האיילים חשו באדם העוקב אחריהם, וברחו מיד. כדי לפתור זאת, חיפשו שיטות הסוואה. לאחר שבדקו שיטות שונות של הסוואה (למשל: ישיבה על עץ גבוה, בציפייה שהאייל יעבור מתחת לעץ), נבחרה השיטה הבאה: מעקב ישיר אחר האיילים, כאשר האדם העוקב לובש חליפת רשת, המשתלבת היטב בסביבה.

אך גם בשיטה זאת היה קשה לעקוב אחר האיילים ולאסוף נתונים. לכן, לעתים קרובות נצפו האיילים רק ממרחק רב או תוך כדי בריחה. לרוב היה קל יותר לצפות בזכרים, כנראה בגלל היותם סקרנים יותר לגבי הפולשים לאזורם לעומת הנקבות.

דרך נוספת ללמוד על התנועות של איילי הכרמל, אם כי באופן עקיף, היא לעקוב אחרי הסימנים שהם משאירים בשטח, כגון: גללים, סימוני טריטוריה וסימני אכילה.

בעיות (ופתרונות) במעקב אחרי סימנים בשטח
ברמת-הנדיב, פרט לשבעת איילי הכרמל ששוחררו, חיים גם צבאים רבים. שני המינים האלה - האיילים והצבאים - דומים מאוד: שניהם דומים בגודלם; שניהם אוכלי עשב, והם ניזונים מאותם הצמחים; הזכרים של שני המינים נוהגים לסמן את הטריטוריה שלהם באמצעות חיכוך קרניהם בעצים; והגללים של שני המינים דומים מאוד (אך לא זהים).

בגלל הדמיון הרב בין שני המינים החוקרים לא יכלו להשתמש בסימוני הטריטוריה או בסימני האכילה שנשארים על הצמחים, כאמצעי מעקב אחרי פעילות האיילים. איך פתרו את זה? החוקרים הצליחו למצוא הבדלים קלים בין גללי האיילים לבין גללי הצבאים, ולכן הם יכלו לעקוב אחרי הפעילות של איילי הכרמל באמצעות מעקב אחר גלליהם.

תוצאות

אם כן, שבעה איילים שוחררו לטבע - שני זכרים וחמש נקבות. מה קרה לכל השבעה? נקבה אחת עזבה את תחומי הפארק. היא חייתה כשנה באזור בנימינה והומתה בסופו של דבר על-ידי ציידים. כל שאר האיילים שרדו את שנתם הראשונה בפארק.

התצפיות באיילי הכרמל העלו כי שני גורמים בסביבתם חשובים להם ביותר:

צמחייה צפופה (המשמשת להם מחסה מפני חום השמש ומטורפים)

מקור מים קרוב

שני גורמים אלה משפיעים כל הפעילות של איילי הכרמל: על שעות הפעילות שלהם ועל המקומות, שהם מעדיפים להימצא בהם.

מתי?
איילי הכרמל פעילים בעיקר בערב, כאשר האוויר קריר. בשיא הקיץ הם פעילים לעתים גם בלילה, ובחורף - גם בשעות הבוקר המוקדמות.

עונות השנה משפיעות לא רק על שעת הפעילות של האיילים, אלא גם על המקום בפארק, שהם מעדיפים להימצא בו.

איפה?
בקיץ נראה שאיילי הכרמל מעדיפים לשהות בצפון-מערב הפארק, בקרבת מטע האבוקדו של קיבוץ מעגן מיכאל. במשך היום הם נמצאים בסבך הצמחייה שבצפון-מערב הפארק, ובערב הם נכנסים למטע האבוקדו, כדי לאכול ולשתות. בחורף, כאשר ברוב שטח הפארק יש שפע מים ומזון, איילי הכרמל עוברים לפעילות במרכז הפארק ובדרום הפארק, ומנצלים חלקים נרחבים שלו.

כאשר הקיץ מתקרב, החום דוחף אותם לשהות תחת צל צפוף יותר במשך היום, ואז הם חוזרים לצפון-מערב הפארק, לבלות קיץ נוסף בסבך ובמטע האבוקדו.

מטע האבוקדו מושך את האיילים מכמה סיבות:

מים -במטע האבוקדו יש מקור מים, שמסביבו צמחייה, המשמשת מסתור. אמנם יש עוד מקור מים הזמין בקיץ, אך הוא נמצא בשטח חשוף יחסית, שאי אפשר להסתתר בו. לכן, האיילים מעדיפים את מקור המים שבמטע האבוקדו.

מזון - מתחת לעצי האבוקדו יש שפע של צומח ירוק ועסיסי גם בקיץ, מה שלא קיים באף מקום אחר בסביבה הקרובה.

מעט הפרעות - במטע האבוקדו ובקרבתו אין כמעט פעילות של אנשים, אפילו בשיא עונת המבקרים בפארק רמת-הנדיב.

מעט בעלי-חיים אחרים - במטע האבוקדו כמעט שאין צבאים, היכולים להתחרות עם האיילים על המזון. גם תנים, שהם האיום העיקרי על האיילים, לא נצפו שם מעולם.

זכרים - בין שני הזכרים ששוחררו לטבע, היה מדרג חברתי (היררכיה) ברור. הראשון ששוחרר לטבע היה הזכר השליט (הדומיננטי): הוא שמר על קשר עם כל הנקבות, החזיק ברוב הטריטוריה שהייתה תפוסה על-ידי הנקבות, ודחק את הזכר השני - שהיה נחות במעמדו - אל שולי הפארק.

נקבות - הנקבות ששוחררו לטבע שהו חלק מהזמן כשהן קרובות זו לזו, ולא נצפה מדרג חברתי ביניהן. בדרך כלל, הנקבות גם לא הראו התנהגות טריטוריאלית.

אַיַּל הַכַּרְמֶל - ‏אחד ממיני האייל שהיה נפוץ בארץ, בעיקר בכרמל, עד ראשית המאה העשרים. צבעו חום-אפור, וקרניו קצרות יחסית ולא מסועפות ביותר.
(רב-מילים, מטח)

הצלחתה של כל תכנית השבה של בעלי-חיים אל הטבע נבחנת, קודם כול, על-פי הצלחת הרבייה של הפרטים שהושבו לטבע. במהלך התצפיות נמצא שהזכר השליט שומר על קשר עם כל הנקבות, כל לילה, ומכאן, שהייתה לו הזדמנות להזדווג עם כל אחת מהנקבות בעונת הייחום. בהתחשב בכך שהזכר נמצא במגע קבוע עם כל הנקבות במשך כל השנה, ולפי הנתונים שיש בידינו על רביית איילי כרמל ממקומות אחרים בעולם (כל נקבה ממליטה פעם בשנה, ברוב המקרים - שני עופרים), ציפינו שלאחר שנתיים של שהייה בטבע יהיו לפחות עשרה עופרים.

אולם, מספר העופרים שנולדו בטבע ברמת-הנדיב היה נמוך בהרבה מהמצופה. במשך השנתיים שעברו מאז השחרור, נולדו בטבע שלושה עופרים בלבד: זכר ושתי נקבות.

אפשר להעלות כמה השערות:

בעיה בפוריות הזכר - ייתכן שהפוריות של הזכר השליט היא נמוכה מהרגיל.

הפלת עוברים - ייתכן שחסר מרכיב כלשהו בתזונתן של האיילות, הגורם להפלת העוברים. ייתכן גם שהאיילות נמצאות בלחץ, שגם הוא יכול לגרום להפלה.

טריפת עופרים - קיימים בפארק כמה טורפים העלולים לפגוע בעופרים צעירים - שועלים, חתולי ביצות וחזירי בר. ייתכן שהיו המלטות רבות יותר, אך העופרים נטרפו בתקופת חייהם הראשונה.

עד כה אין בידינו נתונים, כדי לדעת איזו מההשערות היא הנכונה. כדי לדעת מהו הגורם למספר הנמוך של האיילים יש לבצע מחקר נוסף.

סיכום ומסקנות

קשה מאוד לבסס מסקנות מדעיות על נתונים שנאספו משבעה איילים בלבד. עם זאת, מתוך הנתונים שאספנו, למדנו לא מעט על האיילים שהושבו אל הטבע ברמת-הנדיב:

אייל הכרמל הוא בעל-חיים חשדן, המעדיף לשהות באזורים של צמחייה צפופה, המספקת צל ומחסה.

בקיץ האיילים אינם פעילים במשך היום, והאכילה והשתייה נעשים בלילה.

בחורף, כאשר השטח מתחיל להתכסות בצומח ירוק, האיילים יוצאים לנצל שטחים נרחבים של הפארק.

האיילים נמנעים מלחצות שטח פתוח. גם כאשר הם רועים בשטח פתוח, הם נמצאים תמיד בקרבת מחסה.

האיילים מצליחים להתרבות בטבע, אם כי שיעור הרבייה הוא נמוך. כדי להבין את הגורמים לשיעור הרבייה הנמוך יש לבצע מחקר נוסף.

המספר המועט של האיילים ששוחררו, הוא הבעיה העיקרית בהתבססות של האיילים בתחומי פארק רמת-הנדיב. עם הזמן, הודות לריבוי הטבעי, אוכלוסיית האיילים תגדל, ואולי גם באמצעות שחרור נוסף לטבע. רק כאשר יחיו ברמת הנדיב איילי כרמל רבים, אפשר יהיה לדעת בצורה טובה יותר כיצד הם יכולים לנצל את שטח הפארק.

היום חי בפארק רק זכר טריטוריאלי אחד, והוא תפס את הטריטוריה הטובה ביותר. הזכרים הבאים שיחיו בפארק, ייאלצו לבחור תנאים קצת פחות טובים להתקיים בהם, ומעניין יהיה לראות כיצד יחולק השטח בין כמה זכרים טריטוריאליים. אנו מקווים שכאשר יהיו יותר זכרים טריטוריאליים, שיתחרו ביניהם על מספר קטן של בתי גידול טובים, יצטברו בידינו נתונים מעניינים על הפעילות, על העדפות בתי הגידול ועל יחסי הגומלין בין קבוצות של איילי הכרמל.

*מאמר זה הינו עיבוד למאמר ''השפעת פעילות-אנוש על הפעילות המרחבית של צבאים ברמת הנדיב ובגבעות אלונה''
עיבוד המאמר - דפנה לב.
עריכה לשונית - חוה בוהק
מאמר זה הוא חלק ממחקר מקיף אודות פארק רמת הנדיב