האם תוכל רוסיה לספק את הביקוש הגובר לגז טבעי במערב אירופה?

הביקוש לגז טבעי, המספק כ- 22% מצריכת האנרגיה של מערב אירופה, צפוי לגדול עד סוף העשור ב- 2.3% לשנה בממוצע, מ- 400 מיליארד ממ"ק לשנה ב- 2002 ל- 530 מיליארד ממ"ק לשנה ב- 2010, לפי תחזית "סדיגז". מדינות האיחוד האירופי יאלצו לייבא ב- 2010 כ- 40% מצריכת הגז, משום שתפוקת הגז האירופית, המספקת עתה כ- 70% מהצריכה, צפויה להגיע בסוף העשור ל- 300 – 310 מיליארד ממ"ק לשנה בלבד.

הביקוש הגובר לגז לא הביא עד עתה לעליית מחיריו, בגלל ההיצע הגדול והזמין, אולם בטווח הרחוק תביא התלות האירופית בגז רוסי ונורבגי לעליית מחירים. עלויות ההפקה ברוסיה ובנורבגיה צפויות לגדול עד סוף העשור ב- 75% וב- 100%, בהתאמה. שתי המדינות יאלצו להשקיע סכומים נכבדים בהנחת צינורות שיובילו את הגז לאירופה ממקורות רחוקים יותר (רוסיה) וממים עמוקים יותר (נורבגיה), בעקבות הירידה בעתודות הגז הקלות יחסית להפקה.

הליברליזציה בשוק הגז האירופי צפויה להגדיל את הסיכון בהשקעות בתעשיית הגז, משום שהיא אינה מעודדת הסכמי הספקה לטווח ארוך מסוג "טול או שלם". מחיר הגז יושפע גם מההתחרות "גז בגז" ומניתוק הקשר בין מחירי הגז למחירי הנפט.

"גאזפרום"

הסרת הפיקוח מעל שוק הגז האירופי צפויה להשפיע בעיקר על חברת הגז הרוסית, ש- 62% מייצוא הגז שלה מיועד למערב אירופה. "גאזפרום" ביססה עד עתה את השקעותיה בהפקה ובתשתיות הולכה על הסכמי הספקה ארוכי טווח, ועל עתודות גז זולות להפקה בשדות הגז הוותיקים במערב סיביר.

שדות הגז החדשים של החברה בצפון ובחצי האי יאמאל, יידרשו השקעות עצומות בהקמת תשתיות הפקה. לפי מחקר של המכון הרוסי לחקר האנרגיה (RAS) יש להגדיל את מחירי הגז פי 1.5 – 2 על מנת להבטיח את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים. אולם הסרת הפיקוח מעל לשוק תאפשר כניסת מתחרים חדשים שיביאו להורדת מחירים. "גאזפרום" תיאלץ להציע הסכמי הספקה גמישים יותר ומחירים נמוכים יותר כדי לשמור על נתח השוק שלה, אף שהוצאותיה יהיו גבוהות מהוצאות המתחרים.

תפוקת שדות הגז במערב סיביר (כ- 75% מתפוקת הגז הכוללת של "גאזפרום") הגיעה ב- 2001 ל- 510 מיליארד ממ"ק, ירידה של 12% לעומת השנה הקודמת וכ- 3% פחות מהיעד שהציבה החברה. הכנסות החברה הגיעו אשתקד לשיא של 14 מיליארד דולר, חרף ירידה של 4.2% בייצוא לאירופה, בגלל מחירי הגז הגבוהים.

רווחי החברה צפויים להישחק השנה בגלל הירידה במחירי הגז ובגלל נטל החובות, הנאמד ב- 12 – 13 מיליארד דולר. השחיקה ברווחיות מגבילה את השקעות החברה בשדרוג התשתיות ובפרויקטים חדשים.

המדיניות הממשלתית

הכנסות "גאזפרום" מניבות כ- 25% מתקציב ממשלת רוסיה וכ- 8% מהתוצר המקומי הגולמי. הנשיא פוטין מכיר בחשיבות החברה, שסחר הגז שלה עם אירופה ועם סין מקנה לו מעמד גאו-פוליטי איתן. הנשיא הציב את השלמת הרפורמה בחברה בראש סדר העדיפויות.

הממשלה, המחזיקה ב- 38.4% ממניות "גאזפרום", החליפה אשתקד את הנהלת החברה בצוות חדש, בראשות אלקסיי מילר. הנשיא פוטין מבקש לערער את המונופול של חברת הגז, על מנת לאפשר כניסת מתחרים חדשים לשוק. כ- 15% מנפח הצינורות של "גאזפרום" נפתח בפני מפיקי גז אחרים, אולם ייצוא הגז נמצא עדיין בשליטת החברה.

הממשלה מבקשת לעודד את חברות הנפט להפיק גז טבעי ולנצל את גז הלוואי, במקום להבעירו. מוסקבה פועלת במקביל להעלאת מחירי הגז בהדרגה עד ל- 40 דולר ל- 1 אלף ממ"ק ב- 2007, עדיין פחות מהמחיר בשוק האירופי שמגיע עתה ל- 110 דולר ל- 1 אלף ממ"ק. הממשלה מקווה שהגברת ההכנסות מייצוא הגז תאפשר לה להמשיך בסבסוד מחירי הגז בשוק המקומי.

פרויקטים חדשים

רוסיה תצטרך להכפיל ב- 20 השנים הבאות את יצוא הגז לאירופה, המגיע עתה ל- 125 מיליארד ממ"ק לשנה, ועל מנת למלא אחר היעד החלה "גאזפרום" ב- 3 פרויקטים: צינור "הזרם הכחול", צינור "יאמאל – אירופה" וצינור הגז הצפון אירופי (NEGP).

צינור "הזרם הכחול" יזרים לתורכיה 365 מיליארד ממ"ק גז טבעי במשך 25 שנה. השלמת פרויקט הצינור, שיעבור מתחת למימי הים השחור, תוכננה לרבעון השלישי של השנה. צינור "יאמאל – אירופה" יספק לאיטליה, לגרמניה ולצרפת 60 מיליארד גז טבעי בשנה משדות הגז, שבחצי האי יאמאל.

עתודות שדות הגז היבשתיים בחצי האי יאמאל נאמדות ב- 10 טריליון ממ"ק, ו"גאזפרום" הגישה בתחילת השנה לממשלה תוכנית לפיתוח עתודות הגז מול חופי חצי האי. הממשלה הגדירה רשמית את יאמאל כ"אזור אסטרטגי מפיק גז", הזכאי לסובסידיות ממשלתיות ולהקלות במסים.

"גאזפרום" הניחה בשנים האחרונות צינורות שיחברו את שדות הגז ביאמאל לרשת הצינורות הארצית. עם השלמת העבודות ב- 2010 תעמוד לרשות החברה מערכת צינורות באורך של 5,800 ק"מ, שתוכל להזרים 60 מיליארד ממ"ק גז טבעי בשנה. קבוצת חברות, הכוללת את "גאזפרום", "רוהרגז", "וינטרשל", "גז דה פרנס" ו"סנאם", תניח את צינור הייצוא שיחצה את בלרוס ואת פולין.

ממשלת רוסיה מעונינת שהצינור יעקוף את אוקראינה, על מנת לצמצם את התלות במעבר בשטחה. כ- 90% מייצוא הגז הרוסי מוזרמים באמצעות צינורות החוצים את שטח אוקראינה. הצינור מתוכנן לחצות את מזרח סלובקיה ושתי שותפות של "גאזפרום", "גז דה פראנס" ו"רוהרגז", רכשו לאחרונה 49% ממניות SPP, השולטת ברשת צינורות הגז של סלובקיה.

פולין אינה נחפזת להסכים להנחת צינור שיעקוף את אוקראינה, והסכם להספקת גז שחתמה אשתקד עם נורבגיה, מחזק את כושר המיקוח שלה מול מוסקבה. רוסיה חתמה בינתיים על זיכרון דברים עם אוקראינה המתיר לה להזרים כ- 110 מיליארד ממ"ק גז לשנה בצינורות החוצים את שטחה. ההסכם יעניק לרוסיה שליטה משותפת בצנרת האוקראינית, אולם יישומו כפוף לתשלום חוב של 1.4 מיליארד דולר שחבה אוקראינה ל"גאזפרום".

צינור הגז הצפון אירופי, שיזרים גז מרוסיה לגרמניה, נמצא עדיין בשלבי תכנון. חוות דעת של "פרווין אנד גרטס" וסקרים אחרים קובעים שניתן לבצע את הפרויקט, אף שהיקף ההשקעה וההוצאות התפעול של צינור "יאמאל – אירופה" יהיו נמוכות יותר. הצינור, שאורכו 1,400 ק"מ וקוטרו 42 אינץ', מתוכנן לעבור מתחת למימי הים הבלטי.

"גאזפרום" והחברה הפינית, "פורטום", השותפות בפרויקט (50 : 50) מתכננות להאריך בעתיד את תוואי הצינור דרך הולנד עד בריטניה, אולם ביצוע הפרויקט תלוי בפיתוח שדה הגז "שטוקמן" בים ברנט. עתודות השדה, הנמצא במרחק של כ- 600 ק"מ מהחוף, נאמדות ב- 3.2 טריליון ממ"ק גז ו- 31 מיליון טון תרכיזים.

קבוצת חברות בראשות "גזפרום" ו"רוסשלף" (50%), הכוללות את החברות הזרות "קונוקו", "טוטאל-פינה-אלף", "נורסק-הידרו" ו"פורטום" (12.5% כ"א) תפתח את השדה במסגרת הסכם לחלוקת תפוקה ראשון מסוגו. תפוקת הגז של השדה עשויה לספק את כל הביקוש לגז בצפון ובמערב אירופה, אולם התקדמות הפרויקט איטית מאוד והוא עדיין לא אושר ע"י רשויות האיחוד האירופי. ההשקעה הנדרשת, 15 – 20 מיליארד דולר, היא אדירה והשותפות יתקשו לגייס את המימון ללא אישור וללא הסכם הספקה ארוך טווח.

תחזית לעתיד

שדה "שטוקמן" וצינור הגז הצפון אירופי יופעלו ב- 2010 – 2015 ויגדילו את כושר הייצוא הרוסי, אולם בינתיים תמשיך "גאזפרום" לרכוש כמויות גדלות והולכות ממפיקות הגז במרכז אסיה, על מנת לפצות על הירידה בתפוקת הגז שלה.

מפיקות הגז במרכז אסיה תלויות בנתיבי הייצוא הרוסיים, ו"גאזפרום" תמכור את הגז שתקנה מהן במחיר גבוה יותר ללקוחותיה במערב אירופה. חברת הגז הרוסית תמשיך לשלוט בשוק הגז במרכז אסיה ותמנע התחרות עד לפיתוח נתיבי יצוא חלופיים, חרף הירידה הנמשכת בתפוקת הגז הרוסית.

(Petroleum Review, 10/02)