כאבי חזה הם תלונה שכיחה וברוב המקרים הם לא מבטאים אוטם כאב שמקורו בלב. ואולם יש שהם יופיעו בשל תסמונת לב תעוקתית. הטיפול במקרה זה ניתן בתרופות ובשלב הבא – בפעולות פולשניות.
"כאבים בחזה" הוא מושג שגור בפי כול ומיד מעורר אסוציאציה להתקף לב. אכן, אחד הביטויים הקליניים של התקף לב (אוטם שריר הלב, תעוקת חזה) הוא כאב כבד, לוחץ ומטריד בקדמת בית החזה. אבחון כאב חזה ככאב שמקורו בלב הוא מטרה חשובה מאוד לרופא הראשוני.
כאב חזה ממקור הלב מלווה לרוב בעוד תסמינים – הזעה קרה, בחילה ואף הקאה, חולשה, קושי לנשום ואף איבוד הכרה – וקיומם מעלה את הסבירות שהכאב אכן מקורו בלב. בהתקף לב לא תמיד יופיע כאב בקדמת בית החזה; פעמים הכאב יהיה בגב בין השכמות ופעמים יקרין לזרוע השמאלית או לשתי הכתפיים או ללסת התחתונה; לעתים לא יופיע כאב כלל ולעתים יופיעו כל התסמינים שתוארו לעיל או חלקם בו זמנית.
 |
תסמונת תעוקת הלב |
תעוקת החזה (Angina Pectoris) היא התסמין העיקרי במחלת לב שמתאפיין בתחושת לחץ על על בית החזה ו/או על האזורים הסמוכים אליו כמו בטן, זרועות, צוואר ואף לסת ובתחושת קוצר נשימה וחנק. התחושה נובעת מחוסר הספקת חמצן לשריר הלב עקב חסימה חלקית של עורקי הלב.
אבחנה מבדלת: כאבי חזה שמקורם אינו באוטם שריר הלב. אם לא הלב, מהו אפוא מקור הכאבים שעשויים להיות לעתים חזקים מאוד?
בבית החזה יש הרבה איברים שיכולים לגרום לכאב. נציין רק את מיעוטם: המפרקים, הסחוסים, הצלעות, השדיים, הקרומים העוטפים את הלב והריאות, אבי העורקים וכמובן דרכי העיכול – ושט וקיבה.
תמונה קלינית של כאב חזה עשויה להיות תוצאת לוואי של נטילת תרופות (טריפטנים, קוקין, אמפתאמין) או ביטוי של כאב עצבי – ניראלגיה בתר-הרפטית.
כאב בבית החזה, דומה לזה המורגש בעת אוטם שריר הלב, עלול להיגרם גם מאיברים בבטן ובהם כיס המרה, המעיין, הלבלב, הכליות, הכבד ועוד. היות שכך, יש מקום להניח שאנשים רבים שחשו "כאב בחזה" לא פנו לרופא כלל והכול עבר בשלום, כרבים שפנו לרופא ולא נתגלתה שום בעיה.
כאבי חזה הם תלונה שכיחה מאוד וברוב המקרים הם לא מבטאים אוטם או כאב שמקורו בלב. זה נכון בעיקר אצל ילדים שמרבים להתלונן על כאב, דקירות, "מחטים" ו"נתפס לי", וכמוהם אנשים צעירים בריאים. שוב נדגיש את חשיבות הפנייה לעזרה רפואית בכל חשש קל.
|
טיפול |
בשלב ראשון מקובל לתת טיפול תרופתי שמטרתו להקטין את צריכת החמצן על ידי הקטנת עבודת שריר הלב. התרופות הן ממשפחת חוסמי תעלות סידן, משפחת חוסמי קולטני ביתא ותרופות אחרות המורידות את לחץ הדם. בשיטה אחרת מנסים להגדיל את הספקת הדם המכיל חמצן ללב, בתרופות ממשפחת הניטריטים המרחיבות את עורקי הלב. בשלב הבא מנסים לפתוח את העורקים הסתומים ולהרחיבם. הדבר נעשה בצנתור עורקי הלב וניקוי ישיר של החסימות והרחבת העורקים בעזרת תומכנים זעירים שנשארים בתוכם (Stent). אם זה אינו מתאפשר, השלב הבא הוא ניתוח מעקפים. בניתוח שותלים כלי דם שנלקחו ממקומות אחרים בגוף החולה ויוצרים מעקף מעבר לעורק החסום.
גם עם טיפול תרופתי מרבי וביצוע הפעולות הפולשניות המוזכרות לעיל, עדיין יש לא מעט חולים הלוקים בתסמונת לב תעוקתית קבועה שאינה מגיבה לטיפול. כל פעילות ולו הקלה ביותר גורמת להם סבל וירידה באיכות החיים. לאחרונה החלו להפעיל שיטות חדשניות בניסיון לטפל בבעיה קשה זו. אחת השיטות שתובא כאן היא גריית חוט השדרה.
|
טיפול חדשני בתסמונת תעוקת לב – גריית חוט השדרה |
גריית חוט השדרה לחסימת הולכת הכאב היא שיטה מקובלת זה כמה עשורים. לפי עיקרון זה נוסתה השיטה בשנים האחרונות כדי לחסום את הכאב ואת תחושת התעוקה הנובעת ממחלת הלב. בניתוח קטן מושתלת אלקטרודה זעירה לתוך חלל עמוד השדרה דרך מחט שיוצאת אל מחוץ לעור. לאחר ימים אחדים שבהם מוודאים שהמערכת אכן יעילה לשיכוך הכאב, האלקטרודה מחוברת בניתוח קטן לקוצב חשמלי קטן מתחת לעור, ובאופן זה כל המערכת היא תת-עורית ואינה מונעת מהחולה כל פעילות. הזרם החשמלי המשוחרר מהאלקטרודה לחוט השדרה חוסם את העצבים המוליכים את תחושת הכאב מהלב למוח. השיטה נמצאה יעילה ביותר לחסום את תחושת התעוקה ולשפר את איכות חיי החולה. גריית חוט השדרה פועלת למעשה פעולה כפולה – היא חוסמת את תחושת התעוקה ואף משפרת כנראה את תפקוד הלב ואת צריכת החמצן של שריר הלב ובכך נמנעת תחושת התעוקה. הטיפול באמצעות המכשיר מגדיל את יכולת החולה לעשות פעילות גופנית, עקב זאת יורדת שכיחות התקפי התעוקה ירידה מהותית ועל כן קטן הצורך ליטול תרופות המרחיבות כלי דם כגון קורדיל ודומיו. חסימת הכאב אינה מונעת מן החולה לחוש את סימני הסכנה להתקף לב ולפיכך יוכל לבוא לקבל עזרה רפואית.
הסיכון בניתוח השתלת האלקטרודה קטן ביותר. בטיחותו גדולה מאוד כנגד הסיכון בניתוח מעקפים בלב ובייחוד בניתוח מעקפים חוזר. שתילת המכשיר אינה מונעת כל פעילות רפואית או טיפול תרופתי אחר, אם מתעורר הצורך בו (לדוגמה השתלת קוצב לב או בדיקת MRI). כיום נעשית ההשתלה ביחידות הכאב של כל המרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, בהפניית קרדיולוג.
עוד בנושא הכאב:
מחלת הכאב הכרוני
כאבי גב וצוואר : טיפול במרפאת כאב
הפסיכולוגיה של הכאב
אורחות חיים בריאים וכאב
כאבי ראש ופנים
כאב שמקורו באיברים פנימיים
כאבי גפיים עקב הספקת דם לקויה
הרפואה המשלימה והטיפול בכאב
"כואב לי בכל הגוף" : כאבי פרקים ופיברומיאלגיה
כאב המלווה מחלות ממאירות
טיפול בכאב שלאחר פגיעה עצבית
אינני בוכה אף פעם...
כאב בשל פגיעות בפעילות גופנית ובתאונות
צלחה (מיגרנה) - כיצד להתמודד עמה
