הכאב העצבי לסוגיו אינו נדיר והוא כרוך בסבל ניכר ובפגיעה קשה באיכות חיי חולים רבים.
פגיעות במערכת העצבים ההיקפית והמרכזית עשויות לעתים לגרום, נוסף על הפרעות נירולוגיות, גם להתפתחות כאב. כאב זה מכונה כאב עצבי.
הפגיעות העצביות ההיקפיות שכיחות יותר מהמרכזיות ומסווגות למערכתיות ולמוקדיות. הפגיעות המערכתיות נלוות בדרך כלל למחלות כלליות כמו סוכרת, אי-ספיקת כליות והפרעות בתפקוד בלוטת התריס. הן מתבטאות בכאב צורב או שורף, בדרך כלל בשתי כפות הרגליים ובאופן סימטרי. הפגיעות המוקדיות נגרמות מחבלה או מדלקת בעצב אחד והכאב הנובע מהן מוגבל לאזור המעוצבב על ידי העצב הפגוע. דוגמה שכיחה לכך היא הכאב הנגרם מפריצת דיסק בגב התחתון. הדיסק הפרוץ מגרה את שורש העצב הסמוך אליו, לוחץ עליו וגורם להופעת כאב לאורך הרגל, לפי מהלך השורש הפגוע. כאב זה מוכר בכינויו העממי "נשית" (אישיאס). דוגמאות אחרות לכאב עצבי ממוקד הן ניראלגיה שלאחר שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר), כאב עצבי שלאחר ניתוח (בייחוד ניתוחי דופן בית החזה, שד ותיקוני בקע מפשעתי) וכן כאב גדם וכאב רפאים (המוכר גם בשם כאב פנטום), המופיעים עקב קטיעת איבר (גף בדרך כלל).
הפגיעות העצביות המרכזיות נדירות יותר ונגרמות מנזק שהוסב לחוט השדרה ולמוח, לדוגמה כאב שלאחר אוטם במוח או לאחר חבלה טראומתית בחוט השדרה.
הכאב העצבי מתואר בדרך כלל "שורף", "הבזקי" או "מושך". לעתים קרובות נלווית אליו רגישות יתר למגע באזור הכואב, בשל חיכוך הגוף בבגד או בשל מגע זרם מי המקלחת באזור הכאב. במקרים אחרים תחול באזור הכאב ירידה בעוצמת התחושה או תתהווה בו תחושת נמלול. הפגעות העצביות גורמות לעתים קרובות לכאב כרוני שאינו פוחת בעוצמתו בחלוף הזמן ואינו מגיב או מגיב תגובה חלקית ובלתי מספקת למשככי כאב שגרתיים. לפיכך לא אחת נעשה הכאב העצבי למטרד קשה לסובלים, הוא פוגע קשות באיכות חייהם ומעמיד אתגר טיפולי לא פשוט לרופאים המטפלים.
מגוון סוגי הכאב העצבי לביטויו הרבים הביא לידי התפתחות דרכי טיפול מורכבות הדורשות לעתים קרובות מעורבות של מרפאת כאב. לפני הטיפול נערכת בדיקה גופנית ונירולוגית מתאימה, כדי לאבחן את סוג הכאב והגורם לו. אם מאובחן הגורם להופעת הכאב או להחמרתו, יש לטפל בו (לדוגמה איזון טוב יותר של הסוכרת אם אובחנה פגיעה עצבית כואבת משנית לה). ואולם במקרים רבים אי אפשר לטפל בגורם לפגיעה העצבית ואז הטיפול מכוון להפחית את הכאב ולשפר את איכות חיי הסובל.
במרכזי כאב רבים הטיפול בכאב העצבי מושתת על נטילת תרופות ובראש וראשונה תרופות הקרויות "נלוות", כלומר שנועדו מלכתחילה לטיפול בבעיות רפואיות שאינן קשורות בכאב, כולם עם הזמן נמצאו יעילות גם לשיכוך כאבים למיניהם, בעוד משככי הכאב השגרתיים מפחיתים כאב עצבי ביעילות מוגבלת ביותר. התרופות השכיחות בקבוצה הן נוגדות דיכאון, נוגדות פרכוס (אפילפסיה), תרופות המדכאות הפרעות בקצב הלב ואחרות. בקבוצות אלה תרופות רבות, לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה והן מותאמות באופן אישי לכל מטופל. עם זה בשנים האחרונות הולך וגובר הטיפול בתרופות האופיאטיות דווקא (מורפין ודומיו) להקלת כאב עצבי ונראה שיעילותן בהפחתתו גבוהה מכפי שסברנו בעבר. בתוך כך גוברות בהדרגה העדויות ששיעור ה"התמכרות" לתרופות אלה בנטילה מבוקרת נמוך ביותר, מזערי כנראה. מלבדן, משמשות גם מדבקות ומשחות למריחה חיצונית שנועדו להשפיע על תפקוד העצב הפגוע ולהפחית כאב (מכילות בדרך כלל חומרי אלחוש מקומי ונוגדי דלקת).
גרייה חשמלית של אזור הכאב באמצעות TENS (מכשיר המחולל זרמי חשמל שעוצמתם נמוכה. זרמים אלה מולכים אל הגוף באמצעות אלקטרודות המודבקות על העור באזור הכאב), שקיות קירור, כריות חימום ומכשירי עיסוי מקומי – כל אלה אמצעים שעשויים להועיל, הם זולים יחסית וזמינים לטיפול עצמי בבית. במקרים מסוימים אפשר לבצע חסימת עצב או ניתוח ל"שחרור" עצב פגוע. גירוי חוט השדרה באלקטרודות או בהזלפת אופיאטים וחומרי אלחוש מקומי במישרין לחלל השדרה באמצעות משאבה מושתלת עשוי לסייע לאלה שכאבם עמיד בכל טיפול אחר.
תקצר היריעה מהכיל סקירה יסודית של כל דרכי הטיפול בכאב העצבי, אולם ראוי להזכיר כמה נקודות:
1. בעת נטילת תרופות, לרוב יש צורך להעלות את המינון לאט ובהדרגה, לעתים אפילו לאורך שבועות מספר, כדי להגיע למינון המתאים ולהימנע ככל האפשר מחשיפה להשפעות לוואי.
2. לעתים נדרש לשלב שני סוגי טיפול ואף יותר בו זמנית, כדי להשיג שיכוך כאב מרבי.
3. לא אחת גם טובי המומחים נכשלים בניסיון טיפולי אחד, שניים ואף יותר. לפיכך כדי להשיג הצלחה בטיפול נדרשים סבלנות, התמדה וקשר מתמשך בין המטופל למטפל.
4. אצל מטופל אחד כאב עצבי כלשהו עשוי להגיב לאמצעי טיפול פשוט ביותר, ואילו אצל מטופל אחר אותו סוג כאב עלול להיות עמיד ולדרוש טיפול מורכב ומסובך. לפיכך חשוב להיוועץ ברופא מרפאת הכאב בכל אחד משלבי הטיפול, לקבל ממנו את המידע הרלוונטי על אפשרויות הטיפול הקיימות באותו מועד ולהחליט במשותף על הצעד הבא.
5. מלבד הפחתת הכאב, הטיפול הניתן במרפאות הכאב נועד להגביר את כושר הפעילות בבית, לאפשר לתפקד בעבודה, לשפר את איכות השינה ולסייע בהתמודדות עם מגוון הקשיים הנלווים לכאב הכרוני. לפיכך אולי ימליצו לך במהלך הטיפול להיוועץ בפיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, פסיכולוג ואף בכמה מטפלים שונים.
לסיכום סקירה קצרה זו, יש לומר שהכאב העצבי לסוגיו אינו נדיר והוא כרוך בסבל ניכר ובפגיעה קשה באיכות חיי חולים רבים. אף כי אין מענה אחיד ויעיל לכל צורות הכאב העצבי, יש למרפאות הכאב האמצעים לסייע בהקלת הכאב (גם שלא במיגורו המוחלט) אצל רבים מן הסובלים.
עוד בנושא הכאב:
מחלת הכאב הכרוני
כאבי גב וצוואר : טיפול במרפאת כאב
הפסיכולוגיה של הכאב
אורחות חיים בריאים וכאב
כאבי ראש ופנים
כאב שמקורו באיברים פנימיים
כאבי חזה שמקורם בלב
כאבי גפיים עקב הספקת דם לקויה
הרפואה המשלימה והטיפול בכאב
"כואב לי בכל הגוף" : כאבי פרקים ופיברומיאלגיה
כאב המלווה מחלות ממאירות
אינני בוכה אף פעם...
כאב בשל פגיעות בפעילות גופנית ובתאונות
צלחה (מיגרנה) - כיצד להתמודד עמה