מטאפורה

חזרה3

מטאפורה - metaphore מיוונית עתיקה: meta - מעֵבר ל..., מבעד ל...; pherein - לסחוב, לשאת.

המטאפורה, אחד מסוגי הלשון הציורית, היא ביטוי לשוני, אשר בו תכונות של דבר מתחום אחד מושאלות ומועברות לדבר מתחום אחר. במלים אחרות: מטאפורה היא ביטוי המערב באמצעות השפה בין תחומים שונים של המציאות.

למשל: אש האהבה לא תכבה. המלה "אהבה" מסמנת רגש, ואילו המלה "אש" מסמנת תופעה פיסיקלית בעלת תכונות ידועות: להט, סכנה, סגולת התפשטות וכד'. אש בוערת כאשר יש לה חומרי בערה, והיא נכבית כאשר היא מכלה חומרים אלה, או כאשר שופכים עליה מים, למשל. הצירוף הלשוני בין שני התחומים - אש ואהבה - מעביר את תכונות האש (החום, הלהט, אולי גם הסכנה) אל האהבה.

זוהי דוגמה של מטאפורה שגורה. היא כל כך מוכרת ושחוקה, עד שאין בכוחה להפתיע את שומעיה. ואכן נוטים להבחין בין מטאפורה שגורה (או מטאפורה מתה) למטאפורה חיה (או מטאפורה חופשית).

לא צריך להיות משורר כדי ליצור מטאפורות. כולנו יוצרים מטאפורות, אפילו בלי לשים לב. גם ילדים. (ילדה אחת, בת שלוש, אמרה לאמה: "תדליקי לי את החושך." היא יצרה כאן לא רק מטאפורה, אלא אוקסימורון ממש. כוונתה היתה ודאי לומר: תכבי את האור, אבל הצירופים הלשוניים המקובלים עדיין לא כובלים אותה.)

בשדה השירה פורחות מטאפורות בלתי צפויות ומפתיעות בחדשנותן (ולמי שלא שם לב גם זאת היתה מטאפורה). מטאפורות יצירתיות כאלה, המשבשות את החלוקה המקובלת של המציאות לתחומים ברורים והגיוניים, עשויות להאיר תופעות באור לא-צפוי.

מטאפורה מורחבת:
לעתים המטאפורה היא מקומית, והופעתה מוגבלת לביטוי אחד או לשורה בודדת בשיר. אך יש שירים שבהם המטאפורה 'מכסה' את השיר כולו.

היחסים בין חלקי המטאפורה:
אפשר לומר כי בכוחה של המטאפורה 'לכשף' את המציאות, לפחות בתחום השפה. היא עשויה להפוך את האנושי לדומם, את הצומח והדומם לאנושי (ואז מתקבלת האנשה) או את המופשט למוחשי.

הקונסיט:
כאמור, המטאפורה ממזגת בין שני תחומי משמעות (או שדות משמעות), ויוצרת משהו חדש. לעתים תחומים אלה ממילא קרובים זה לזה והמיזוג ביניהם אינו כה מפתיע, ולעתים הם מאוד רחוקים זה מזה, ורק כוח הראייה הפיוטי של יוצרם עשוי להבליט את הדמיון המוזר ביניהם. מטאפורה המפגישה בין שני שדות משמעות הרחוקים מאוד האחד מהשני נקראת קונסיט.

מטאפורה ואמנות פלסטית:
המטאפורה היא תוצר של הלשון. במציאות עצמה איננו מצפים לראות אהובה בצורת פרח, או געגועים בצורת דלתות (כמו בשירו של אביב גפן). אבל מה קורה באמנות הפלסטית? האם גם בציור או בפיסול אפשר ליצור מטאפורות? למעשה, עצם הדיבור על מטאפורה בציור הוא סוג של מטאפורה. אבל בציור הסוריאליסטי למשל קיימות הכלאות צורניות בין דברים מתחומי מציאות שונים באופן המאפשר לראות בהן סוג של מטאפורות.