![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אמונות ודעות במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות |
||||||||||||||||||||||||||||||||
החוקרים מן האסכולה של ולהאוזן לא מצאו בסיפורי האבות שום עדות של ממש על התקופה שקדמה למשה. כל הרישומים הדתיים שבסיפורים האלה נתפסו רק כהטלה של דת ישראל בתקופתה ההיסטורית, כלומר, בתקופה שלאחר ההתנחלות בארץ כנען. מבחינה זו לא נבדלו סיפורי האבות מכל החומר המכונס בשאר ספרי התורה ובנביאים ראשונים. במידה שניסו החוקרים האלה להגיע אל אמונת השבטים העבריים קודם כיבוש כנען, יצאו תמיד מתוך הדת ההיסטורית של ישראל כפי שנתגבשה בתנאי החיים בארץ. השיטה היתה – לחפש בדת זו אחרי אמונות ומנהגים שיכולים להיחשב כשרידים משלבים היסטוריים קדומים יותר, לגלות בה משקעים פרימיטיביים מלפני המהפכה הכרוכה בשם של ארבע האותיות. לא נמנעו החוקרים מהשוואות עם אמונותיהם של עמים שמחוץ למקרא (בעיקר – עם הערבים שמלפני האיסלאם וגם עם שבטים פרימיטיביים החיים כיום), אך דבר זה לא שינה מעיקר השיטה: שהמפתח לקביעת האמונה שקדמה למשה נשאר טמון בהפרדה ה"כימית" של אמונת-יהוה עצמה ליסודותיה. שיטה זו הביאה לידי תוצאות מגוונות ביותר – קשת רחבה של כל מיני צורות דתיות ומן הסוג הפרימיטיבי דוקא, החל בפטישיסמוס ובטוטמיסמוס וגמור בצורות שונות של פולידמוניסמוס; אף שכמה חוקרים מן האסכולה הזאת כבר הודו באפשרות, שהשבטים העבריים שקדמו למשה כבר התקרבו לדרגת-התפתחות של תפיסה תיאיסטית11. אין לבטל את השיטה הזאת מראש, אבל חובה לזכור שיש בה קשיים מיתודיים מסוימים ותוצאותיה עלולות לאחז את העין. משקעים פרימיטיביים, אף מן הצורות המגושמות ביותר, אפשר לגלות בכל הדתות שבעולם ואפילו בדתות ההיסטוריות הגדולות. קשה מאד לקבוע אם איזה קו או תכונה המתגלים בדת מפותחת, באמת נתהוו בתקופה קרובה, לפני הופעתה ההיסטורית של אותה דת וסמוך להופעתה, או שהם צריכים להיחשב גם לגביה כקליפות מאובנות-בתכלית ששרדו מתקופה רחוקה ביותר. לפי השיטה הזאת כמעט שעלולים היינו להסיק כי השלב ההיסטורי שקדם אף להופעתה של הנצרות היה בצורת אחת התפיסות הפרימיטיביות – אלא שבמקרה נהיר לנו העולם שמתוכו עלתה הנצרות, שכמובן היה רחוק מאד מן הפרימיטיבי12. באמת השלב הפולידמוניסטי של ההתפתחות הדתית רחוק היה ביותר מכל העמים השמיים. הערעור על פתרונות האסכולה של ולהאוזן בא לאו דוקא מתוך השיטה גופה, אלא משני כיוונים אחרים. מצד אחד הלך ונתברר מתוך חקר המקרא עצמו, שלחומר הסיפורים המכונס בס' בראשית יש חשיבות מרובה יותר מכפי שחשבו תחילה. גיבושו הספרותי של חומר זה נעשה אמנם זמן רב אחרי התקופה שעליה הוא דן, אבל גברה ההכרה שיש לו שרשים של מסורות קדומות. היתה זו האסכולה של גונקל שעמדה על כך כי השרשים עולים, לפעמים, לתקופות רחוקות ביותר ובדרך כלל נעוצה ראשיתו של חומר-הסיפורים הזה לפני כיבוש כנען13. אף החל המחקר להכיר, שבאווירתן הכללית של המסורות יש סימנים מפתיעים של אותנטיות. הן מכילות הרבה הנחות היסטוריות ואתנוגרפיות שאינן יכולות להתבאר מתוך יחסי-העמים בתקופה המאוחרת. כן משובצים בהן הרבה פרטים משפטיים, ביטוי ליחסי משפחה ומושגי קנין, שבמציאות המאוחרת הם מחוסרים כל משמעות, או שסותרים במפורש למה שנמצא בנדון זה בקבצי-החוקים שבתורה14. בקצרה, נתברר שבמסורות על האבות משתקפת חברה מיוחדת, שתנאיה המשפטיים והסוציאליים שונים במידה רבה מאלה של שבטי ישראל לאחר ההתנהלות ושגם האופק ההיסטורי שלה אחר הוא. מצד שני, התגליות הארכיאולוגיות, בעיקר במארי ובנוזו, סיפקו את המסגרת המתאימה להבנתה של החברה הזאת. נתברר שכמה מושגים משפטיים וסוציאליים הכלולים בתעודות שנחשפו במקומות ההם, וכן כללים משפטיים שנמצאו בספרות המיסופוטמית ממקומות אחרים, תואמים להפליא לאותם המושגים שמסורות ס' בראשית מאפיינות בהם את תקופת האבות. בסופו של דבר נתבהר, שהמסורות על האבות אינן יכולות להיחשב כלל כהטלה מן המציאות ההיסטורית-החברתית של ישראל בתקופת הברזל (אם נשתמש במושגי הארכיאולוגיה), אלא הן אוצרות זכרונות מהימנים מתנאי-חייהם של השמים המערביים – ובתוכם במיוחד של שבטי העברים שקדמו לישראל – בתקופת הברונזה המאוחרת ואף התיכונה, כלומר, עד למחצית הראשונה של האלף השני לפה"ס15. הכרה זו מעלה את ערך המסורות של ס' בראשית גם כעדות למושגיהם הדתיים של אבות ישראל. היא מגבירה את הסיכויים, שעל-ידי קילוף הלבוש המונותיאיסטי מעל המסורות האלה ייחשף בהן גם משהו מאמונתם ההיסטורית-האמיתית של אותם שבטים עבריים שמתוכם נסתעף עם ישראל. לפריטים אחרים קשורים לנושא: הערות שוליים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
|