מדע כדור הארץ : מבנה הארץ מחברת: צביה לוטן

חזרה3

מבוא

כצד ראו תושבי אגן הים התיכון את המרחב הגיאוגרפי הכולל של כדור הארץ?
בעקבות הבבלים הניחו היוונים כי בעולם שלוש יבשות (אסיה, אירופה ואפריקה) המופרדות זו מזו באמצעות ימים, וכי כל היבשות מוקפות ים, אוקיינוס או נהר.

הרודוטוס (489-425 לפנה"ס) אסף את הידע הגיאוגרפי של היוונים עד לתקופתו וסיכם אותו. גם הוא סבר שהעולם מחולק לשלוש יבשות, אולם טען שאין די במידע שבידיו כדי לקבוע כיצד נראה העולם כולו, ואפשר לדעת רק כיצד נראים אזורים מסוימים. בין השאר טען שלא הוכח שהיבשות מוקפות מים.

למפת הרודוטוס המשוחזרת

הרודוטוס הכיר את האוקיינוס ממערב לאירופה, הוא לא ידע מה נמצא בו, או מעבר לו, ולא הביע את דעתו בנושא. ואולם, מלומדים אחרים ניסו להבין מה טבעו של אוקיינוס זה, האם הוא מפריד בין אירופה לאסיה, והאם אפשר לשוט דרכו לאסיה.

אפלטון

אפלטון (429-347 לפנה"ס) היה הראשון שהשאיר אחריו עדות כתובה לסיפור, או לאגדה על האי אטלנטיס.
הוא תיאר כי מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי היה אי גדול מאוד, ששטחו עלה על זה של אסיה ושל לוב ביחד, ושטבע במימי האוקיינוס:

מתוך: אפלטון, הדיאלוג של טימאוס

אפלטון נתן משמעות לשאלה מה טומן בחובו האוקיינוס האטלנטי והפנה את תשומת הלב למרחביו.

במאה ה- 16 היו שטענו כי יבשת אמריקה החדשה שהתגלתה היא האי אטלנטיס, וכי יש לקרוא לאיי הודו המערבית בשם "אטלנטיס".

אריסטו וארטוסתנס

אריסטו (384-322 לפנה"ס) העלה טענה הפוכה לזו של אפלטון. לדעתו האוקיינוס ממערב לאירופה קטן, אך בלתי ניתן למעבר.

המלומדים רוג'ר ביקון האנגלי (1292-1214) והצרפתי פייר ד'איי (1429-1350) קיבלו את תיאורו של אריסטו לגבי גודלו של האוקיינוס האטלנטי.

ארטוסתנס (?195-276 לפנה"ס) כתב על הפסדם של בני האדם שאינם יכולים לחצות את האוקיינוס האטלנטי:

סטארבו וסנקה

סטארבו, בן המאה הראשונה לספירה, תיאר בספרו "גיאוגרפיה" אנשים ומקומות באימפריה הרומית. ספרו היה נפוץ ביותר בימי הביניים, ויצר דימוי גיאוגרפי מהפכני של העולם, כאילו הוא אי מוקף מים המחברים בין צדו המערבי וצדו המזרחי ואשר אפשר לחצות אותם.

למפת סטארבו המשוחזרת

בראשית עידן הגילויים במאה ה-15, הסתמכו מלומדים רבים על הדימוי שיצר סטראבו ביחס לאפשרות הפלגה סביב העולם.

סנקה, פילוסוף רומי בן המאה הראשונה לספירה, שנולד בספרד, העריך כי כדור ארץ אינו גדול, וכי אפשר בקלות לחצות את האוקיינוס האטלנטי. וכך כתב:

במחזה "מדיאה" שרה המקהלה את מחשבותיו של סנקה:

סנקה אינו היחיד שדיבר על ארצות מעבר לאוקיינוס שממערב לאירופה. אגדות שונות על איים ויבשות באוקיינוס האטלנטי ומעבר לו, כמו הסיפור על אטלנטיס היו מקובלות באותה תקופה. האנגלי רוג'ר בייקון (1292-1214) קרא את כתביו של סנקה וראה בהם חיזוק נוסף לדימוי העולם כמרחב קטן, כפי שקבע אריסטו. הוא מקבל את כתבי סנקה:

תלמי

תמונת העולם של הגיאוגרפים היוונים עולה בבירור מתוך ספר הגיאוגרפיה של תלמי מאלכסנדרייה, בן המאה ה-2 לספירה - מגדולי החוקרים והמלומדים בתחום האסטרונומיה והגיאוגרפיה בעולם העתיק.

הספר גיאוגרפיה, מסכם ומגבש באופן שיטתי את מורשת העולם הקלאסי, ומסמל את שיאה של הגיאוגרפיה היוונית. החיבור כולל שמונה ספרים, 26 מפות אזוריות ומפה אחת של העולם.

למפת עולם משוחזרת של תלמי משנת 1482

בימי הביניים השתמשו בספרו מלומדים ערביים ומלומדים יווניים באימפריה הביזנטית (הרומית-מזרחית). רק לקראת ראשית המאה ה-15 הועברו עותקים של חיבורו ביוונית לאיטליה. בשנת 1410 תורגם החיבור ללטינית, ובשנת 1477 הודפס לראשונה בבולוניה שבאיטליה.

למפת עולם משוחזרת של תלמי משנת 1493

תלמי הגזים בהערכת שטחן של אפריקה ואסיה, וחשב כי הוא גדול מכפי שהוא במציאות. לפי תלמי אפריקה אינה מוקפת ים, אלא נמשכת דרומה ומתחברת לקוטב הדרומי; ואילו אסיה נמשכת מזרחה ומתחברת לאדמה דמיונית המכונה "אוסטרליס". שלוש היבשות - אפריקה, אסיה ואירופה - משתרעות על פני רוב שטחו של העולם. שטחם של האוקיינוסים, לעומת זאת, מצומצם על פי תלמי מכפי שהוא במציאות.

מכאן ואילך הסתמכו מלומדים על ספריו של תלמי תמונה זו נשארה בדימוי הגיאוגרפי עד גילוי אמריקה.

גיאוגרפים ערביים

הגיאוגרף הערבי אל מסעודי מתאר בספרו גני הזהב ומכרות אבנים יקרות את הדעות הרווחות במאה העשירית בעולם המוסלמי בדבר היכולת לעבור את האוקיינוס האטלנטי:

אדריסי, גיאוגרף ערבי מפורסם אחר, מסביר במאה ה-12 מדוע אי אפשר לעבור את הים:

רוג'ר ביקון ופייר ד'איי

במאה ה- 13 כתב רוג'ר בייקון בספרו "החיבור הגדול",המסכם את הידע המדעי בדורו:

"תלמי בספרו טוען כי בערך שישית מכדור הארץ יפה למגורי אדם, בשל המים, וכי כל השאר מכוסה מים... אך אריסטו טוען בסוף הספר השני על השמיים והעולם כי יותר מרבע מיושב. ואבן רושד מאשר זאת.
אריסטו אומר שהים קטן בין קצה ספרד במערב לתחילתה של הודו במזרח.
סנקה .. אומר כי אפשר לשוט בים הזה ולחצותו בימים ספורים בהיות הרוח. ... מכאן ברור
שתחילתה של הודו במזרח רחוקה מאוד מאתנו ומספרד [בדרך היבשה] ... מקצה ספרד, תחת הארץ [בכיוון מערב], הים קטן כל כך, עד שאינו יכול לכסות שלושה רבעים מן הארץ."

"...עובדה זו מוכחת במשקלו של נימוק אחד נוסף.
שכן בספר הרביעי של עזרא נאמר כי שישה חלקים מן הארץ יפים למושב אדם והשביעי מכוסה מים.

... ואריסטו יכול לדעת יותר מתלמי שהרי בהסתמך על אלכסנדר שלח אלפיים איש לחקור את דברי העולם הזה.. וכמו שברור מן ההיסטוריה של אלכסנדר ומן המכתבים שכתב אל אריסטו, תמיד שלח להודיעו על כל הנפלאות והנצורות אשר מצא במזרח. לכן יכול אריסטו להעיד יותר מתלמי.

וכיוצא בזה סנקה, שכן הקיסר נירון, תלמידו, בדומה לזה שלח אותו לחקור ולדרוש בדברים המסופקים שבעולם הזה ... מכאן שלפי העובדות האלה גדול שיעורו של החלק היפה למושב אדם, ומה שמכוסה מים ממילא קטן... לכן אפשר שתחילתה של הודו ... סמוך מאוד לגבולה של ספרד..."

פייר ד'איי סיכם בספרו דימוי העולם את הידע הקוסמוגרפי ואת הידע התיאולוגי על העולם המוכר עד זמנו. כתיבתו דומה לכתיבתו של רוג'ר בייקון.

כשהודפס ספרו של פייר ד'איי באירופה בשנת 1471 רכש אותו קולומבוס ורשם בו הערות מפורטות רבות.

טוסקאנלי

פאולו טוסקאנלי (המאה ה-15) מפירנצה עסק בחקירות גיאוגרפיות במסגרת חוג מלומדים בעירו. מלך פורטוגל פנה אליו לאחר שספניו יצאו מפורטוגל דרומה, בניסיון להקיף את יבשת אפריקה כדי להגיע להודו, אך לא הצליחו להקיף אותה. מלך פורטוגל ביקש לשמוע מה דעתו על האפשרות להגיע להודו ממערב. טוסקאנלי וחבריו הזמינו מפות של העולם וחישבו את מבנה היבשות והימים בו.

בשנת 1474 שלח פאולו טוסקאנלי למלך פורטוגל מכתב תשובה מלווה במפה. הוא העריך את המרחק בין ספרד ליפן בכ-7,000 ק"מ (לעומת 20,000 ק"מ במציאות), ועודד אותו לצאת למסע. החידוש במכתבו לא היה בטענה שכדור הארץ עגול: טענה זו כבר היתה מקובלת בעת העתיקה בין המשכילים ויורדי הים באירופה. החידוש במכתבו היה בטענה שמסע כזה אפשרי, ואפילו מעשי, באמצעים העומדים לרשות בני התקופה.

מלומדים מפורטוגל ומספרד דחו את חישוביו לחלוטין.

בשנים 1481-1480 התכתב אתו קולומבוס, וקיבל ממנו מכתב עידוד עם עותק של המכתב והמפה שנשלחו לפורטוגל. (המכתב נשמר עד ימינו ואילו המפה אבדה.)

"אל כריסטוף קולומבוס (מאת) פאול הרופא. בריאות: שמתי אל לבי מה נהדרה ורוממה התשוקה המפעמת בך לנסוע למקום צמיחתם של התבלינים, ובתשובה על מכתבך אני שולח לך העתק של מכתב אחר אשר כתבתי לפני זמן-מה לידיד אחד ומשרת למלך.. פורטוגל.. ואני שולח לך עוד מפה לניווט כדוגמת זו ששלחתי לו, ובזאת תתמלא בקשתך ..."

קראו עוד:

מדע כדור הארץ : מבוא
מדע כדור הארץ : איך ידעו שהארץ היא כדור
מדע כדור הארץ : מבנה הארץ (פריט זה)
מדע כדור הארץ : מהו היקף כדור הארץ?
מדע כדור הארץ : באילו אזורים יכולים בני אדם לחיות?
מדע כדור הארץ : חציו הדרומי של כדור הארץ