|
 |
כללי |
מסגד הוא בית תפילה מוסלמי – בערבית "מסג'יד", כלומר – בית סגידה, בית תפילה. במסגד המוסלמים מתפללים בציבור ושומעים דרשות ביום שישי – היום הקדוש למוסלמים. בשעת התפילה פונים המתפללים לכיוון העיר מֶכָּה, העיר הקדושה ביותר לאסלאם. המסגד משמש גם לצרכים קהילתיים שונים.
לרוב המסגדים כיפה וצריח הקרוי "מינָרֶט". במסגד אין בדרך-כלל שום רהיט, ואין בו ציורים או פסלים בגלל האיסור של הדת המוסלמית לתאר דמויות. קירות המסגד מעוטרים על-פי רוב בקישוטים גיאומטריים ובכתובות בערבית.
שלושת המסגדים הקדושים ביותר לאסלאם נמצאים – לפי סדר קדושתם – בערים מכה, מדינה וירושלים.
|
קירות פסיפס |
רצפות פסיפס נעשו בארץ ישראל במאות 7-4 לספירה בהשפעת האמנות הרומית, ואילו קישוטי קירות בפסיפס נעשו בארץ במאות 11-8 בהשפעת האמנות המוסלמית. בתקופה המוסלמית הראשונה קישטו הערבים את קירות המבנים בפסיפסים.
בשונה מרצפות הפסיפס, שהיו עשויים בדרך-כלל מקוביות אבן, היו קירות הפסיפס עשויות מקוביות זכוכית. בשל שבירותה של הזכוכית נהרסו קירות הפסיפס במהלך השנים, בעיקר באותם מקרים שבהם שימש פסיפס זכוכית לעיטור ולציפוי קירות חיצוניים.
| ביבליוגרפיה: |
|
| כותר: |
מסגד |
| מחברת:
|
קם, מתיה |
| שם
התקליטור:
|
המסע בעקבות הכתר |
| מחברת:
|
קם, מתיה |
| תאריך: |
1999 |
| הוצאה לאור:
|
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי |
| הערות: |
1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר-תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם.
2. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד. |
|
|
