 |
|
 |
|
סקילה
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
הַטָּלַת אבנים על מישהו במטרה לפגוע בו ולהמיתו. הסקילה הייתה אחת מארבע דרכים מקובלות של הוֹצָאָה לָהוֹרג, שנקראו "ארבע מִיתוֹת בית דין", והן: סקילה, שְׂרֵיפה, הֶרֶג (בחרב) וחֶנֶק (בתלייה) ( משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז, משנה א).
מוות בסקילה נגזר על חוטאים שונים, כמו: מורדים במלכות, כגון נָבוֹת (מלכים א', כ"א 13); כופרים באלוהים; מי שמקריב את בנו לַמוֹלֶך (ויקרא כ' 2); זוג שנאף; בן סוֹרר ומוֹרֶה (דברים כ"א 21) ועוד.
הסקילה בוצעה בפומבי, מחוץ לעיר: "ויוציאוהו מחוץ לעיר, ויסקלוהו באבנים, וימות" (מלכים א', כ"א 13). אנשי הקהילה כולה השתתפו במעשה: "ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת… וכל ישראל ישמעו וייראו" (דברים כ"א 21).
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
